היא נשכבת לצדי, לחיה על לחיי ותנועה דקה בלתי מורגשת-כמעט מרטיטה את עורי.

אִם לָגַעַת אָז בְּאֶצְבָּעוֹת חֲשׂוּפוֹת

אני רואה את שני החריצים שבין הגבות שלך, איך הם מעמיקים לקמטים. אולי לא ממש רואה, את הרי בצד השני של העיר.

חֶרְפּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל הַגּוּף שֶׁאֵינְי מְגַלָּה

דיו על בד מודבק על דיקט, 23 על 46 ס”מ. העבודה הוצגה בתערוכה “קליגרפיה פיגורטיבית” (2007) באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה.

בְּנֵי אָדָם רוֹצִים לָהֶם מַגָּע
נָשִׁים פְּשׁוּטוֹת מְכַלְכְּלוֹת
אֶת הַלֵּילוֹת.

אֲנִי מוּסָךְ יְדֵי פּוֹעֲלִים מְגֹרָזוֹת נוֹבְרוֹת בִּי לְחַפֵּשׂ אֵיזוֹ שְׁטָנְגָה