השלכות / עמית מאוטנר
הַיּוֹם אֲנִי מְפַצֶּה עַל הַתַּחַת שֶׁל וִיוְיַאן
הָאִמָּא שֶׁל עֵרָן הַשָּׁמֵן שֶׁבַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן
הַתַּחַת שֶׁיָּצָא מִכְּלַל שְׁלִיטָה
שֶׁבָּקַע כְּתֹף-דּוּד עֲנָק מֵהָאַגָּן שֶׁלָּהּ
שֶׁהִפְצִיר בִּי לְהַכּוֹת בּוֹ כְּפִי שֶׁיּוֹם אֶחָד עָשִׂיתִי;
טְפִיחַת כַּף יָד מִכָּל הַלֵּב עַל הַתָּפוּחַ הָאִטִּי הַזֶּה
שֶׁכְּמוֹ צָמִיג יָשַׁב עַל חַלָצֶיהָ וְגָזַל לָהּ יַאמְבָּה זְמַן
מִמֶּנּוּ לְחַלֵּץ הִסְתּוֹבְבוּת, בְּעוֹד אֲנִי הַרְחֵק מֵהַפְּלִילִי,
בַּרְחָן שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ הַשְׁלָכוֹת.
הַיּוֹם אֲנִי מְתַקֵּן
אֶת הַתַּחַת שֶׁל וִיוְיַאן בְּהַרְבֵּה אֳפָנִים, לְמָשָׁל
מוֹרִיד צִיּוּן לַצּוֹחֲקִים עַל וִיוְיַאנִים כָּאֵלֶּה,
וְגַם אֵינִי מַכְשִׁיל תַּלְמִיד חַלָּשׁ כְּמוֹ
עֵרָן הַשָּׁמֶן.
,
שיר יפה, שיש בו הומור, כנות וכאב.
הזדהיתי עם הצורך לתקן…..
איזה יופי. בתחילה התעוררה בי סקרנות, מדוע אתה מפצה ואחר כך איך אתה עושה זאת. הכל מאורגן, בכמה משפטים ארזת משנת חיים, וזה היופי פה. תודה.
שרון מיטיבה לתאר את שחשה ואני מזדהה אתה .
הו,
אם התחת של ויויאן היה יודע,
באיזה שיר יפה הוא יככב…
אולי היה מרגיש מפוצה מעט.
מצחיק, מקסים.
בס”ד
עמית יקירי
זה שיר מודרני מידי לטעמי
כתיבתך בהירה וטובה, כרגיל, אך התוכן ניתן לבטוי פחות גופני
אך, לא הכל צריך להכתב בסטנדרטים שלי
המסר מועבר ברור ומובן
וזה בכתיבה העיקר, כמובן!
רבקה.
ממזר קטן, גם כשאתה מפצה, יש שם שובבות בוגרת.
נהנתי מאד מהשיר ובעיקר מהגישה ומהחופש. עוד ועוד כאלה, לכל הכיוונים.
היאמבה וההשלכות מיותרים לדעתי.
ערן הג’ינג’י
עמית, מה אגיד לך… אין כמוך! ואין… אין על הכתיבה שלך.
כתיבה מרתקת – גם צפויה ( כי אתה הרי עמית הבלתי צפוי) וגם בלתי צפויה בעת ובעונה אחת.
בקיצור, נפלא! (:
אואהבת את שפת הרחוב, את האמת שמסתתרת מתחת לשיר את הציון תחת
כמשהו מכונן.
לפעמים כן, הוא מכונן
טובה
מקסים, לפעמים תחת והמתחת שלו יכולים להחזיק שיר שלם
עמית יקר,
אין מילים בפי מלבד מקסים. מיוחד. שפה שלא כל אחד משלב בכתיבתו ואתה מעיז והחשוב – מצליח.כן ירבו שיריך ומילותיך בהמשך.
עמית, אני הייתי הגירסה הממושקפת של ערן השמן. ויש כל מיני ערנים שמנים בעולם הזה שההכאה על חטא הזו מאוחרת מידי בשבילם. הסבל והנזק כבר נגרמו. להוריד צין לצוחקים האלה זה מעט מידי ומאוחר מידי. אבל השיר יפה. לא יכולתי שלא להגיב.
תיקון: התכוונתי כמובן לכתוב “להוריד ציון” ולא “להוריד צין”. אני לא רק “אבו ארבע”. אני גם פרפקציוניסטית בעוונותי הרבים.
אין צורך בתיקון התחת של ויויאן, הוא התברך כל כך שהיה רצוי להשאירו כמות שהוא.
הרצון לתקנו משמר את הבוז שרחשת לו. אפשר ללטף אותו.
השיר נהדר וגם לטעמי, המילה יאמבבה, לא משרתת את השיר ורק מנסה להוכיח את “מודרניות”ו.
עמית השיר מקסים, מעלה חיוך מהול ברגשות אשם ובכאש שסביר שכל אחד מאיתנו חווה שאיזשהו צד של המתרס.
אהבתי מאד (יש בו קצת טעם חנוך לויני)
מעולה! נהניתי מאוד
הופתעתי בתחילתו של השיר.
אבל סופו העלה בי חיוך – כי זהו עמית שאני קצת מכירה – טוב לב בעל נפש רכה וחמה.
גם השיר, גם אתה, בקטגוריית ‘מורה לחיים’, בעיניי.
קצת קשה לי להגיב כי לאמא שלי השם השלישי שלה(ברצינות ולא בצחוק.. זה ויויאן).. אבל ברצינות- השיר מתובל בטעמים שונים- של שכונה, שובבות ועבר יחד עם בגרו, הבנה ומעט נוסטלגיה.. מגלה בך נשמה של אומן.
תודה על השיתןף. אורלי
הי עמית ,אני מחבבת את השיר הזה על המוחשיות והחשיפה שבו והשימוש הילדותי במילה יאמבה , גם נחמד לכתוב תחת, אם אתה ילד ואם כבר לא .מעניין מה חשב התחת של ויויאן עליך , אם הוא בכלל זוכר .
עמית – משורר שאתה. אני בדיוק עוברת תקופה עם שירים באשדודית של סמי שלום שטרית ויויאן שלך מתכתבת (כמו שאוהבים ל’גיד אצלנו) כה נפלא עם השירים שם. אני רק מודה לאל שהייתה ויויאן והיה ערן השמן ועכשיו שיר.מה היינו בלי המסע ועל מה היית כותב ? ומה הייתי קוראת ? ועוד תודה ותודה על המורה הנהדר שאתה.אפילו שלא למדתי יום אחד בכיתתך….
עמית היקר
השיר “מדליק”-
בניחוח מרענן ומסקרן.
למילה “תחת” יש ממש אמירה
ומי כמוך יכול לבטא
תחושות כמוסות ומרגשות.
תודה על השיתוף,
ד”ש לנעמה.
רות
עמית,
מקסים! מהמם!
משהו קטן וממוקד, אבל גם עולם ומלואו.
תודה רבה!
תמר