צעדים / צביה ליטבסקי
צַעֲדֵי מִי
מֻנָּחִים בִּמְקוֹמָם
בְּתַחְתִּיּוֹת נַפְשִׁי
כִּמְהַלֵּךְ
בִּפְנִים הָהָר?
הֶאָבָק-שֶׁלֶג
בַּכֹּל, אוֹ שֶׁעָלַי לַעֲצֹם עֵינַיִם
כְּדֵי לִרְאוֹת?
,
מעבר לפינה: Mirroring / אשר גיבל
8 תגובות »
הוספת תגובה
עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.
שיר מרתק.
הבית הראשון שלם ומלא שאלה מהדהדת. אפשר לשמוע-לראות את הצעדים בתחתיות הר הנפש.
לעניות דעתי, הבית השני מסיט את המיקוד של השואלת בהווית עצמה ופוגם במצב הנפש המדיטטיבי שבו השאלה היא גם התשובה.
הרגשתי גם אני את הצעדים בקרקעית נפשי .
יפה כתבת .
ולפעמים , באמת צריך לסגור חזק את העיניים על מנת
ממש לראות .
נפלא. כל כך קצר השיר הזה ונותן תחושה של מסע ארוך ארוך.
עינים עצומות לרווחה. למרות היות השיר קצרצר הוא משאיר שובל בלתי ניתן להסר רציונלי כמו כל שיר טוב. תודה.
תיקון טעות :הכוונה כמובן להסבר רציונלי ולא כפי שנכתב. חנה.
השאלה שכולנו שואלים את עצמנו, אלא שאת כותבת זאת בכשרון גדול .
בבת אחת, השיר הזה רוצה לגרום לי לנתח אותו ולנגן אותו כמנטרה עשרות אלפי פעמים בשניה. כן תחיי, גברת ליטבסקי.
אהבתי. איזה יופי: הצעדים שבתחתית הנפש. באמת של מי…