* / דידו (ש. דידובסקי)  

בְּפַאֲתֵי אֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת
הָרִים כֵּהִים שָׁמַיִם רֵיקִים וְשֶׁקֶט
אֲנִי עוֹמֵד מוּל קֹר קָרֵב

כָּל הַשָּׁבִיר הַנִּפְגָּע הַנִּדָּף
הַנִּרְעָד הַנִּצְמָת
הַנִּפְרָד
הַנִּצְמָד הַנִּסְעָר הַנִּרְעָש
הנִשְׁאַר

מַמְתִּין

,

מעבר לפינה: האינסוף שבנקודה / צביה ליטבסקי

תגיות: ,

7 תגובות »

  1. אוי, איזה יופי

  2. כן…

    מרגישים.

  3. מ-ק-ס-י-ם

    הניגודיות, ההמתנה…המתח..גם הבלבול.
    נהדר

  4. יפה מאד מאד.
    האם שם השיר מתייחס רק לשם הדובר, או יש כאן אלוזיה לדידו מלכת קרתגו?
    אני חייבת להביא כאן שלושה בתים אחרונים מתוך השיר “בולטימור” של מאיה בז’רנו שמעמיד הלך רוח קרוב:

    ישבתי על כסא במרפסת העץ
    מוקפת בתמרות הענפים
    מטפטפים זעה חמה של גשם,
    סופה קיצית.

    הייתי נוכחת

    הייתי נעדרת

  5. הזדהיתי. אני יודעת איך אתה מרגיש.

  6. אוהבת מאד

    לא צריך להוסיף או לגרוע מילה
    קסום

  7. אהבתי מאד. פרט אצלי על נים לא ידוע.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.