טעות / רחל בכר  

אֲנִי אֶקְדַח טָעוּת
בְּעוֹר חַיָּיִךְ
וְאֶתְלֶה אֶת תְּמוּנַת חַיָי
עַל קִירוֹת לִבֵּךְ.

אֶת הַוָּו שֶׁאֶנְעַץ
תִּשְׂאִי בְּקָלוֹן
וְזִמְזוּם הַמַּקְדֵּחַ
יְהַדְהֵד בֵּין חֲדַרַיִךְ.

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא
בֵּין כָּתְלֵי מְעוֹנֵךְ.

מעבר לפינה: שאול וייס

תגיות: , ,

25 תגובות »

  1. אכזריות לשמה. מצוין.

  2. אכזריות כן, אבל לשמה דווקא? נראה כאילו יש הרבה רקע והרבה אנרגיה מאחורי האכזריות הזו, הרבה מה לראות.

  3. זה נשמע כמו תיאור של מערכת יחסים לא טובה – כזאת שמזיקה לטווח ארוך ומותירה אחריה ריקנות מהדהדת וחוסר תקווה. יפה ועצוב.

  4. זו נשמע כמו בת שמאוד מאוד כועסת על אמה. אולי מחשבות על רצח?!אהבתי את המשחק בין טעון לטעות.

  5. הרבה יותר מטעות.
    תמונת חיים נתלתה על קירות ליבך.
    שיר מחמיץ לב…

  6. זה באמת שיר הנשמע
    כאילו הוא בא חשבון
    עם מישהו,
    אך יחד עם זאת עשוי
    ממש יפה ממש מלאכת מחשבת

  7. זה שיר שנועץ נקודה, לא משנה מאיזה חומר קורץ האדם בו היא ננעצת.
    מילים נהדרות.

  8. המילים יוצרות תחושה של אגרוף לבטן

  9. אהבתי:
    מטאפורה אחת+,שיר אחיד מהודק ואפקטיבי.
    התוצאה אמירה מדוייקת ועשירה כאחת.

  10. רחל את כותבת מדהים .

    מתוך העולם הפנימי שלי , אני רואה את עצמי כקודחת את הטעות ,
    ונושאת את הקלון שאני היטלתי על עצמי , והוא מהדהד במחשבותיי יומם וליל.

    יישר כוח .

  11. רחל,

    תהליך פעולות פשוט של תליית תמונה על הקיר בתוך בית
    הפלאת לצייר באופן מטאפורי, מיוחד, חד ומהדהד.

    תודה

    זיוה

  12. לאחר הבנת הנקרא אין ספק שיש מחיר לחופש.
    תוצר לוואי של ביטוי המחנק

  13. שורות מאוד יפות. מזכירות לי את רוני סומק….

  14. נשמע כמו נישואים לא מוצלחים 🙂

  15. ל-DAF: כן, רק שמדובר בשתי נשים…

  16. מילים חזקות שמשאירות חותם על הקורא.
    נראה שלפעמים האהבה חזקה מאיתנו וחלקנו לא יודעים כיצד להשתמש בה.

  17. תודה לכל המגיבים/ות.
    אהבתי את הפרשנויות השונות שנתתם לשיר.

  18. לרונן –
    חייבת לשאול, בעקבות תגובה שלך למעלה:
    בעצם, איך אפשר להיות בטוחים? העובדה שהשיר נכתב על ידי אשה – האם די בה כדי להסיק בביטחון ש”אני” כאן היא אשה?

  19. לעדה –
    צודקת (-:
    אני חשבתי כל הזמן על זהות הנמען (במקרה הזה נמענת) ולא על זהות הדובר(ת). אכן, תיאורטית זה יכול להיות שיר מגבר לאישה.

  20. הי רונן,
    התלבטתי אם לכתוב לך על זהות הדובר.
    אך כיוון שעדה פתחה בכך, זה מתבקש. השיר נכתב מנקודת מבטו של הגבר.
    היה נחמד לקרוא את התגובות ולראות איך השיר מקבלמשמעויות שונות.
    ותודה עדה אין עליך…
    שבת שלום.

  21. משום מה ישר ראיתי את הגבר והאישה, ואת יחסי השליטה האלימים בשקט שלהם ובנסתרות שלהם…
    כל אחד רואה מעולמו הוא, כנראה

  22. רחל –
    זה אכן הופך את התמונה. אני ראיתי בשיר את הכעס, את הרצון לנקמה – והנחתי שמדובר ביריבות בין נשים, בקנאה, או אולי בקשר בין אחיות. אבל מנקודת המבט של גבר-לאשה זה נעשה הרבה יותר אלים ומסוכן.

  23. בכל פעם מחדש השיר מספר לי סיפור אחר

  24. שיר מרשים.במילים פשוטות ובבהירות מתקבלת תמונה עוצמתית ומרגשת

  25. אני לא יודעת למה לאלץ את הפרשנות למוען ונמענת קונקרטיים. אפשר בקלות להתייחס ל”דובר” כאל היבט בזהותה של הנמענת. מעין התבוננות פנימה באמצעות האנשה של החלקים הללו בזהות אותם אנו תמיד רוצים להפריש מאיתנו בזרך כזו או אחרת. הקולות המהדהדים “אני – המצפון שלך, החטא שלך ה”אני” שאינך רוצה לקבל/להיות …” וכו’.

    שיר מרהיב כתבת רחל

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.