חֹמֶר בִּיְדֵי הַיּוֹצֵר / יעקב גולדנברג  

אֲנִי כְּחֹמֶר בִּיְדֵי הַיּוֹצֵר כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יַחַד
וְאַתָּה מְעַצֵּב אוֹתִי כְּפִי שֶׁתִּרְצֶה
בְּגַּחֲמָה רִגְעִית.
יִהְיֶה זֶה מַתְלֶה,
תִּהְיֶה זֹאת שְׂמִיכָה –
אוֹ מָקוֹם
רָחוֹק מִמְּךָ.

,

מעבר לפינה: כד / רוני אדם-מן

תגיות: , ,

7 תגובות »

  1. יפה ונוגע ללב

  2. זה עצוב – גם הגחמה הרגעית, גם המקום הרחוק.

  3. בהקשר לנושא הגליון, האוהב בורא באהוב המתמסר לכך ארץ ושמים. בעת שהם בנפרד נזכר האהוב ביקום שקדם לכך, ביקום דמותו האמיתית והבלתי משתנה שקיים במקביל, כמו גם בכחו של האל-האוהב, בהסכמתו שלו להברא ובאכזבתו מבחירותיו של הבורא.
    האם זו האמת? מובן שלא. האהוב, הדובר בשיר, בורא בתורו את דמותו של השני כיוצר ואת עצמו כנוצר. הפאסיבי שווה בכחו לאקטיבי ואחריותם זהה.
    “אז למה את בוכה?”

  4. כמה כוח יש לאוהב האהוב וכשהוא מרחיק , אנא אנחנו באים

  5. איזו צמרמורת העברת בעמוד השדרה שלי.
    איזו עוצמה יש בעבודת הקדרות השירית הזאת.
    תודה לך יעקב גולדנברג.

  6. אנה אבל גם אנא

  7. היי יעקוב
    נשמע שיש לך קירבה איתו, אבל אתה רחוק, מזכיר לי אמא שמתבוננת בילדים שלה מרחוק, אתה יודע שהוא שומר עליך.
    להתראות טובה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.