מְחָטִים יְרֻקּוֹת שֶׁל אוֹר

הַחַמָּה נִסְתַּתְּרָה בִּינָתָהּ.

הַמְּאַהֲבִים שֶׁלִּי נָשְׁרוּ מִזִּכְרוֹנִי
כְּמוֹ תָּאִים מִגּוּפִי

בְּנוֹבֶמְבֶּר הֵבֵאנוּ אֶת הַשֶּׁלֶג לְשִׁיקָגוֹ.

הָאָבִיב יִתְרַפֵּק עַל הַפָּארְק
פֻּמְפִּיַּת הָעַלְוָה תְּגָרֵר אֶת קְלִפַּת הַלִּימוֹן…

הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת הָעֲצוּבוֹת לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב

מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה, עֲנָנִים מְקַבְּלִים סֹמֶק וָרֹד

עוֹד מְעַט יִשָּׁאֵר רַק
פַּס צַר שֶׁל אוֹר.

הֲמוֹנֵי פְּרָחִים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ הַסִּגָּלוֹן עַל הַדֶּשֶׁא.

כְּשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לַמִּנְזָר
נַפְשִׁי
יוֹצֵאת לְנֹפֶשׁ