אני שוכבת על המיטה בחדר
בדירה ההיא שגרתי בה כשהייתי סטודנטית.

יֶשְׁנָם מַלְאָכִים בְּכֹל פִּנָּה
בְּעִיר הַמַּלְאָכִים

הִיא דִּבְּרָה אֵלָיו

וּמַה אִם אוֹמַר שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים
בִּצַּעְתִּי פֶּשַׁע בִּלְתִּי נִסְלַח

הוּא שָׁאַל אֶת הַהוּא: מִישֶׁהוּ פֹּה חָלַם

הַפִיקוּס הַשַּׁתְקָן שֶׁאֵרֵחַ

יֵשׁ לוֹ
עֵינַיִם צְהֻבּוֹת וְשֵׂעָר כָּחֹל.

אֶת אִמִּי נָטְשׁוּ שְׂפַתָהּ וְגִלוּיֶיהָּ

הִיא חֲזָקָה בְּמֶחְווֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר
כָּאֵלֶה שֶׁגַּם אִם תְּשַׁפְשְׁפִי וּתְשַׁפְשְׁפִי
לֹא תּוּכְלִי לִמְחוֹת