“מי בא לבקר אותנו?” שאלה המטפלת את אמי
מבלי לצפות לתשובה, כרגיל.

וְהָיָה לוֹ כָּזֶה גָּדוֹל

לקול מחיאות כפיים ורשרושי שקיות במבה עולה המסך ועל הבמה נגלה פיל המפזז לצלילי מוזיקה רועשת.

תַּרְנְגוֹל הַזְּמַן נוֹבֵר בַּחֲצַר הַחַיִּים.

מְשׁוֹרֶרֶת אָסוּר שֶׁתִּלְקֶה בִּכְאֵבֵי בֶּטֶן

אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב
אֶת עוֹנָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכֵנָה

הוא חושב שהצלקת הזו
היא ממנו.

רַוָּק מֻבְטָל וּרְפֵה לָשׁוֹן
מְחַפֵּשׂ נַעֲרָה – אִשָּׁה (בְּגִיל הָעֲמִידָה)

מרכז רפואי רבין 2009 טכניקה: צילום

זה קרה במהירות העפעוף. מהר מכדי שאבין איך ומדוע זה קרה.