הַאִם גַּם אָבִי יָשַׁב בְּמִרְפֶּסֶת

דַּקּוֹת נוֹגְסוֹת, עוֹמְדִים. בֵּינֵינוּ

אָבִי הִצִּיב סֻלָּם עֵץ גָּבוֹהַּ

יֵשׁ לוֹ
עֵינַיִם צְהֻבּוֹת וְשֵׂעָר כָּחֹל.

לאמי יש כנפיים רחבות כאלה, צהובות עם נמשים ירקרקים.

קֹדֶם יוֹרִים בָּאֲוִיר,
אַחַר כָּךְ מְכַוְּנִים

אֲבָל לֹא נִשׁאַר לָהּ מִי שֶׁיַּסְבִּיר
אֶת הַדִּמְדּוּמִים הַלָּלוּ
שֶׁל הַגְּסִיסָה

הַבֹּקֶר, בְּתַּחֲנת הַדֶּלֶק ,לְיַד הַמִּתְקָן לִשְׁטִיפַת מְכוֹנִית,
בָּקַע לְפֶתַע מִלִּבִּי
רֶגֶשׁ זַךְ שֶׁל גַּעְגּוּעַ.

זֶה לֹא לְמַה שֶּׁהָיָה שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת.