הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ

“רגע”, לחשתי, שפתיי כמעט אינן נעות. האם שמעת אותי?

המקום הזה שבו הישבן שלה מתחבר צמוד צמוד לאגן שלו

שלום לך, איש מסכן,

הַשָּׁעָה בַּקּוֹמָה הַשִּׁשִּית הָיְתָה הַקְּפוּצָה בְּחַיַּי

כְּשֶׁהָלַכְנוּ לַשּׁוּק הָיִיתִי הַזָּר

דַּקּוֹת נוֹגְסוֹת, עוֹמְדִים. בֵּינֵינוּ

עַכְשָׁיו אֲנִי יְכוֹלָה לְהַאֲשִׁים אֶת הַגֶּשֶׁם.
גָּשׁוּם.

עט על נייר, 2011