שעת הסדקים / יהודית דריגס  


הַס לַכִּשְׁלוֹנוֹת הַחֲפוּיִים.
בֵּן וּבַת נָמִים עַכְשָׁו
עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר, מַלְאָכִים
כְּנֶגֶד שָׁמַיִם כְּבֵדִים.
לִבָּם הַפָּתוּחַ גּוֹרֵס פֵּרוּרִים,
מִתְרוֹמֵם עַל קַרְנֵי אָבָק מַזְהִיבוֹת
לִלְכֹּד זְנַב זִכָּרוֹן נִשְׁכָּח.
עִם שַׁחַר
הַיְּלָדִים יַצְמִיחוּ מַבָּט רוֹאֶה –
בֵּין קְנֵי הַסּוּף אֵין אִישׁ.


רוּחַ פִּתְאוֹמִית מְקַצֶּרֶת יָמִים.
בֵּן וּבַת עוֹצְמִים עֵינֵיהֶם
מָסַךְ אֵפֶר מְכַסֶּה עַל הַפְּתָחִים.
תְּנוּעַת אֶצְבַּע מוֹרָה –
כִּבּוּי אוֹרוֹת, עַכְשָׁו!
הַבַּיִת מַתְקִיף מִכָּל הַכִּוּוּנִים
קִירוֹת בָּצֵק נֶחְרָכִים בַּמִּטְבָּח
אוֹפִים כִּשְׁלוֹנוֹת.


בֵּן וּבַת עִוְּרִים עַכְשָׁו.
חוֹלְקִים צֵל אֶחָד
מִתַּחַת לַבְּגָדִים, מַחְבִּיאִים
זִכְרוֹנוֹת מְבִישִׁים
נִגְרָרִים
לְאֹרֶךְ פְּרוֹזְדוֹר מוּצָל,
מִלִּים כְּבוּיוֹת
הֵם פּוֹרְשִׂים בֵּינֵיהֶם
עַל שֻׁלְחַן הָאֹכֶל,
שְׁתִיקָה גְּדוֹלָה מֻגֶּשֶׁת.

,

מעבר לפינה: מיתרים / שירן בן זקן

תגיות: , ,

8 תגובות »

  1. שיר יפה עם תחושה של פספוס. כמעט נוגע בדבר עצמו אבל מתרחק ומתערפל במילים משתיקות.

  2. שיר רב יופי וקסם

  3. חסר לי הבשר, איפה הסודות המביכים המובטחים?

  4. השיר הזה מלא במיסתורין של זכרונות ותמונות מהתנסויות אישיות שאינן מדברות אל הזרים ולכן וקשות לפענוח. זה יוצר צירופי דימויים מושכים, אך נשאר סתום.

  5. מלא סודות, בשתיקה המוגשת.
    ואיזה פחות בית מתקיף, מכל הכיוונים.

  6. יופי אניגמטי, המכיל התפתחות עוכרת-שלווה בין בית למשנהו.
    מאד מוקפד, מאד נעים לקרוא.

  7. גיז’וס קרייסט, רק עכשיו ראיתי את השיר והתגובות. כנראה שוב ישנתי.
    תודה מקרב לב לכל המגיבים הקרובים והרחוקים.

  8. לא חייבים לעורר את ישו מרבצו, אבל כן, זה נכון, גיליונות של זוטא חולפים מהר. (-:

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.