* / טימה בז  


מִישֶׁהוּ אָמַר
תִּיקּוּן אָמָּנוּתִי
מִיָּד יָדַעְתִּי
זוֹ אֲנִי
הַנְּזִירִית
שֶׁיּוֹדַעַת לְהַצִּית לְהָבָה
קְטֹרֶת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן
תּוֹבֲנָה מְחַזֶּרֶת
פִּתְחֵי אֱנוֹשׁ


לֹא רַק נֵר שֶׁל שַׁבָּת
מַבְקִיעַ חֲשֵׁכָה
אֲנִי פּוֹרֶצֶת
כְּמוּפְקֶרֶת
זוֹרַעַת אוֹר

,

מעבר לפינה: Silencio / רז סופר

תגיות: , ,

11 תגובות »

  1. היי טימה זורעת זורעת
    אור, אהבה
    כישוף ולבונה
    להתראות טובה

  2. שיר יפהפה, שום תיקון אמנותי. הדבר עצמו, נקי. הולך נהדר עם הדימוי השבועי.

  3. זרימה סוחפת.
    קשה לי מעט לקבל את היתייחסות המספרת לעצמה, ההערצה העצמית מעט צורמת לי.

  4. אני לא יודע אם יש כאן הערצה עצמית. אני חש דווקא איזו בהלה מהכוח המיתי הזה, המופקר, הגלום בדמות הדוברת. זה יותר אמביוולנטי מכפי שזה נראה במבט ראשון.

  5. רונן, זה ממש ככה, הייתי די מופתעת לראות
    את השיר אחרי שנכתב. השיר משליך אותנו
    לנגד עיננו. תרתי משמע.
    ‘נכתב לפני שנתיים.’

  6. טימה,
    הבית האחרון הוא פשוט נפלא. מזכיר במשהו את התפילין של וולך, אבל זה מאופק ועדין יותר. איפה קוראים אותך עוד?

  7. ארז, בזמנו, קראתי הרבה את וולך.
    אבל הרבה אחרים, אני לא נעולה על
    אף משורר.אבל מהכוח של יונה וולך
    היה קשה להעלם.
    חבל שאני לא יכולה להגיע לסן פרנסיסקו על המים.

  8. קסם מיוחד בשיר הזה. מדבר ישירות אל הלא רציונלי. דימויים פיגורטיביים, ריחות, תנועה, אבסטרקט שיוצר שילוב חריג באמת.

  9. ארז – רק עכשיו שמתי לב לשאלה שלך
    איפה אפשר לקרוא אותי – הנה כאן—-
    htt://timabazcafethemarker.cafe.themarker.com

  10. יופי של שיר שאינו מצריך שום תיקון אמנותי!

  11. הי עודד – תודה, רק עכשיו ראיתי.
    מזמן לא בקרתי כאן.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.