(נִסְיוֹן) הִבָּדְלוּת / רועי דוידוביץ’  

אִם

וְהִשְׂכָּלְתַ קֹדֶם

לְהַבְדִּיל

בֵּינְךָ לְבֵינוֹ,

בֵּין רֵיחֵךָ לְרֵיחוֹ,

בִּכְדֵי לַצֵאת מֵעַצְמְךָ

וְלגַּעַת בְּנַקְבּוּבִיּוּת עוֹרוֹ,

גַּם אָז,

אֵין זֶה אֶלָּא חֹם יָדְךָ,

חִסְפּוּס הָעוֹר הֶחָכּוּךְ,

שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר לְךָ דָּבָר,

מִבְּלִי לִכְלוֹל גַּם אֶת עַצְמוֹ.

,

,

מעבר לפינה: הניחי לרוח / מונסראט אביו

תגיות: ,

5 תגובות »

  1. כמה עדין יכול להיות המגע בין אדם לעצמו.

  2. מדברת אלי מאוד התימה, והטיפול בה רגיש מאוד. מעציב קצת, בזווית ההסתכלות הזאת.

  3. נוגע ללב. הכותב מספר לנו משהו מאד אישי, אינטימי, לוקח סיכון.

  4. מרגש ומרתק ומאתגר.

    גורם למבט לפנות פנימה, לבדוק האם אני עושה נסיונות כאלה, האם אני מצליחה בהם.

  5. זה נפלא. אני אוהבת איך מתוך המגע בא דיבור על העצמי ועל האחר ועל הגבול ביניהם.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.