גשם ברחוב המסגר / רות גזית ארגוב
נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ פַּעַם
הָלַכְתִּי בְּגֶשֶׁם רִאשׁוֹן
בִּרְחוֹב הַמַּסְגֵּר.
אָבִי עוֹד יָצַק
כִּסְאוֹת קוֹלְנוֹעַ
בְּבֵית הַמְּלָאכָה הַיָּשָׁן,
אֲנִי בֵּין צָבָא לְתֹאַר
יָצַקְתִּי מַיִם עַל יָדָיו.
הַגֶּשֶׁם לָכַד אוֹתִי בִּשְׁלִיחוּת בַּנְקָאִית.
אִפּוּר הָעִיר זָלַג עַל לְחִי הַבָּתִים
אוֹטוֹבּוּס זוֹרֵר גַּל עָכוּר
בָּבוּאָתִי הִשְׁתַּבְּרָה
מוּל אוּלָם הָרַאֲוָה שֶׁל מֶרְצֶדֶס
בָּחוּר שָׁרַק
אֶל פִּטְמוֹתַי הָרְטֻבּוֹת,
הִרְגַּשְׁתִּי יָפָה וַחֲסִינָה.
“שושנה בע”מ סולמות לכל מטרה”
הִטְבַּעְתִּי שֶׁלֶט בְּמֹחִי
אוֹגֶרֶת מֵידָע לַיָּמִים
שֶׁאַחֲרֵי הַמַּבּוּל,
רֵיקִים מֵאָב.
,
מדהים.
אהבתי את התאור, אפור העיר זלג….. ובכלל, אהבתי השלט על הסולמות, אהבתי ימים אחרית המבול ריקים מאב. שיר יפה וקולע