משא ומתן עם רגש / רוחה שפירא  

שָׁם מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אוֹתָךְ
מְחַכֶּה שֶׁתַּגִּיעִי
גַּם כְּשֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת
לְמִי אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת
כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת
,

מעבר לפינה: פתק קטן / אביבה משמרי

תגיות: ,

22 תגובות »

  1. יש אי שם. מישהו חושב עלייך.
    כשאת אומרת … למה את מתכוונת.

  2. רוחה האהובה
    הלא ה’שם’ כבר ‘פה’! שיר מאוד יפה מבחינה רטורית
    אין ספק, הפניה בגוף שני מוצלחת ונוגעת ללב.

  3. לרוחה שלום
    ה”שם” הוא רב משמעותי ועליו כמדומני נסוב השיר ומתנהל המשא ומתן. אבל כל “שם” יכול להיות גם “כאן”. דרושה לשם כך לעיתים רק תנועה ואפילו תנועה קטנה (לא תנועה גדולה בין עולמות) ואפילו לא תנועה פיזית אלא תנועה של רגש או של מחשבה.

  4. מקסים. נורא עדין ומשמעותי.

    פורים שמח.

  5. מעט המכיל את המרובה

  6. הדס, יקיר, אביטל וחנה – זוטאים יקרים!
    נפלא להרגיש שאני מגיעה ויש מי שמחכה, זה מה שעושים לי ההדים – תגובות שלכם.
    ותודה למערכת, שווה לחכות. בברכה, רוחה

  7. יופי של שיר. בסוף הדרכים נפגשות. כך נגמרות כל האגדות…

  8. יפה.

  9. שיר קטן שמחזיק הרבה תקוה.

  10. ההרגשה היא של ציפיה .
    אהבתי

  11. יפה.

  12. דוד, תודה!
    בדבריך יש משום הרחבה של המקום הפיסי למרחב המטה-פיסי, ובמילים אחרות ה”משהו” הזה שנמצא, נע ומניע את הפעולות הפשוטות; אוהב, מחכה, יודעת ,מתכוונת ,אומרת – שהכנסתי לתוך ה”משא ומתן”.
    מכיון שבימים אלו יצא ספר הביכורים שלך “סקיצה לתמונה בלתי שלמה” אני מוצאת לנכון להביא מתוכו שיר הממצה, לתחושתי, את אותו המשהו שנותר מעבר לזמן הקונקרטי.
    בברכה, רוחה
    ומה כבר נותר

    וּמָה כְּבָר נוֹתַר
    לְמִי שֶׁכִּלָּה אֶת נְעוּרָיו
    בְּמַחְשָׁבוֹת
    מָה יַעֲשֶׂה בְּרוּחַ נְעוּרָיו הַמְצֻלֶּקֶת
    מָה יַעֲשֶׂה בְּאַהֲבָתוֹ הַמְאֻחֶרֶת

    יְהֵא תָּמִיד נַעַר
    יְהֵא תָּמִיד נֶעֱצָב

    כַּמָּה יֹאהַב.

  13. הערה טכנית: תגובתו של דוד אדלר התעכבה זמנית בגלל שמזהה הספאם של האתר זיהה אותה (בטעות) כתגובה בעייתית. לאחר שהתגובה אושרה ידנית, לא היה צורך בתגובה של רוחה שפירא (שהעלתה מחדש את תגובתו של דוד אדלר) ולכן זו נמחקה.

  14. רוחה
    השארת אותי עם התהיה
    מה את אומרת? – ולמי? האם לזה שמחכה לך?
    קראתי את השיר בתנועה סיבובית: סיימתי ושבתי למשפט הראשון:
    “למי את מתכוונת כשאת אומרת”: “שם מישהו אוהב אותך”? כך יוצא שיר שאין לו סוף והוא חוזר וחוזר על עצמו.
    מעניין ומסקרן – נורית שושני

  15. נורית יקרה!
    שימי לב, כמה פשוט.
    הדוברת – אני, מדברת אל מישהי, בגוף שני (את) שהיא, איך לא, גם אני.
    בדיבור הקצר הזה ביני לביני, מה שקורה, שהמרחק הדמיוני – “שָם” מתקרב ונעשה “פֹה”, ע”י דיבור ישיר על דברים שברגש, כמו; לאהוב, לחכות, להגיע, לדעת (או לא), להתכוון ולאמור. יפה שחזרת מהסיבוב של השיר, לשורה הראשונה. נדמה לי שהיא אומרת את העיקר, גם בלי לדעת למי.. וכו’. תודה על התהייה הרגישה שלך.

  16. לרוחה

    תודה על תגובתך (שעוד הוסיפה מימד של עומק לדברי שלא היו עמוקים כפי שזה אולי נראה; רמז: “בין העולמות”) ועוד יותר תודה על השיר שלי שהבאת, ועוד יותר על שטרחת והקלדת לא רק את הטקסט אלא גם את הניקוד (לו בקשת – הייתי שולח לך קובץ מוכן בוורד) . ואם נזכור שאת כל זה את עושה למי שעד לפני כמה ימים כלל לא הכרת ועוד לא ברור מי הוא מה הוא (הרי הוא זוהה בכלל כספאם) – אז באמת שמגיעה לך הוקרת תודה מיוחדת. נקוה שעתה אחרי שמזהה הספאם ננזף בפומבי הוא יהיה זהיר יותר במהלכיו. עוד רגע נראה (לא אני כתבתי את האלגוריתם…) אך גם אם כן וגם אם לא שוב תודה. דוד

  17. רוחה היקרה,
    השיר מקסים ונוגע ללב. דיאלוג עם עצמך.את המספר, את המסופר.
    בדרכך האופיינית את מצליחה להעביר בתימצות את כל מכלול האוירה.

  18. לכל המגיבים והמְגַבִּים – דורי אנגל, עידית, דבורה מור, רחל, עדה. ק ונורית היקרים!
    שמחתי לפגוש אותכם בדרכו של השיר. במשא ומתן הזה כל מילה מוסיפה רובד ומשמעות לדרך. תודה לכם וגם לתחנה הזו – “זוטא”. שבת שלום! רוחה

  19. תיקון:
    בתגובתי מס’ 12 טעיתי בשם ספר השירים של דוד אדלר, השם הנכון הוא:
    “סקיצות לתמונה בלתי שלמה” הוצאת אבן-חושן. לדוד – תודה ודרך צלחה!

  20. טוב, ברור שזוהיתי, גם בתגובתי הנוספת כספאם. ספאמי כל העולם – התאחדו!! נראה שוב

  21. שיר קלוש.
    אני לא מבין מה החגיגה סביבו.

  22. מזכיר לי תמונה מתוך הסרט “גשר ווטרלו” , שיר נחמד לא יותר , יש לך שירים טובים יותר מזה זו דעתי. תמשיכי לכתוב.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.