מי הילדים האלה? / אוה מורסיאנו  

אַתֶּם יוֹשְׁבִים מוּלִי
שְׂרוּעִים עַל הַסַּפָּה
מְכֻרְבָּלִים
אִישׁ אִישׁ בִּקְלִיפָּתוֹ.
מִי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה?
סְפִינוֹת קְטַנּוֹת מִתְרַחֲקוֹת
מְחַפְּשׂוֹת לָהֵן מַעֲגָן בְּתוּלִּי רֵאשִׁיתִי
בֵּין זִרְמֵי אוֹקְיָנוֹס מְתַעֲתְּעִים.
יֵשׁ מֵהֶן אֲשֶׁר תִּפְגַּע בְּדַרְכָּהּ בִּסְלָעִים מְשֻׁנָּנִים וְלֹא תֵחַת
אַחֶרֶת תִּמְצָא לָהּ עֹגֶן בְּמַּיִם רְדוּדִים וְחַמִּים
וְיֵשׁ אֲשֶׁר תָּשׁוּט וְתִנְדֹּד תָּשׁוּט וְתִנְדֹּד

אַתֶּם שְׂרוּעִים מוּלִי עַל הַסַּפָּה
מְחַכִּים לִשְׁמֹעַ אֶת סוֹף הַסִּפּוּר
טוֹב אוֹ רַע
אִמָּא לֹא מַבְטִיחָה.

,

מעבר לפינה: חילוף תפקידים / חנה קב-רוט

תגיות: , ,

22 תגובות »

  1. סְפִינוֹת קְטַנּוֹת מִתְרַחֲקוֹת
    מְחַפְּשׂוֹת לָהֵן מַעֲגָן בְּתוּלִּי רֵאשִׁיתִי
    בֵּין זִרְמֵי אוֹקְיָנוֹס מְתַעֲתְּעִים.
    דימוי נפלא לעובדת הריחוק של הילדים מן ההורים, על כל הסכנות שבים,
    האורבים לאניות.
    שיר יפה מאוד
    לאה

  2. אווה יקרה
    כיוונת חץ אל העצב ההורי הבלתי נמנע והצלחת להביא את מורכבותו בצלילות ושקיפות שנותנים מעט נחמה. שאפו. שלוחת רסן – ספרך המצויין הוא השראה גדולה.

  3. נפלא ! אין מילים !

  4. אוה המקסימה, שיר יפה ומוכר. אני מאוד אוהב את חמש השורות הראשונות שלו, הנותנות במחי עט תמונה משפחתית, מצב, וכמובן את הבית האחרון. יישר כוח על פרסום זה ובכלל. להשתמע. רני

  5. אווה,

    בשיר בא לידי ביטוי תהליך ההתבגרות של הילדים של כולנו. הרצון של הילד הבוגר לבנות לעצמו עולם בתולי טהור שונה מעולם הוריו אך יחד עם זאת הוא זקוק לתמיכת ההורה ממשיך להשען עליו ומחכה למוצא פיו.
    הרצון להשתחרר להפוך עולמות מול הפחד מהלא נודע . היציאה מעולם בטוח שיש בו את כל התשובות וההתפכחות מהחלום למציאות השברירית שאין בה שמץ של יציבות.
    האם הצופה חווה כאב גדול וחוסר אונים כשהיא מבינה שאין היא יכולה למנוע מילדיה לכאוב את כאבם כאבה.
    שיר מקסים, הנוגע בילדים של… ובהורים ל…
    באהבה
    ז’נט

  6. אווה יקרה. הסיטואציה כל כך מוכרת. הילדים שרועים על הספה, תמיד מחכים לך, תמיד רוצים הבטחה כזו או אחרת. זה כל כך בית, ויחד עם זאת בגיל מסוים אנחנו נמצאות גם שם וגם קצת במקום אחר, בהפלגה אחרת שגם היא מחפשת נמל משלה. ישר כוח על השיר, על הספר ועל ההפלגות האמיצות שלך לנמלים חדשים אביה

  7. אווה, שיר מהחיים… הלוואי ויכולנו להבטיח להם תמיד סוף טוב…

  8. מאוד יפה! הדימוי של הילדים לספינות שטות.
    כשקראתי הרגשתי עצב מהול בנוחם כי הספינות השטות מקלות על כובד הפרידה זה עובד יפה יחד. לספינה שטה יש אופק ומרחב, אולי מכאן ההקלה
    גם זה שלכל ספינה גורל משלה- הייחודיות של כל אחד מהילדים מוצא חן בעיני.
    מקסים. אהבתי מאוד.

  9. של מי הילדים האלה שרועים על הספה שיר של כולנו מבטא תחושות אוניברסליות מתחברות וזה נוגע ומרגש

  10. מכירה את דודה אווה וילדיה ולכן מבינה עד כמה השיר נכון להם באופן ספציפי ונכון לילדים בכלל.

  11. אוה, שיר מרגש. אני יודע מי הילדים האלה. השכן משמאל שהחזיר ביקור ונפעם.

  12. אויטה, אני מאד אוהבת את השיר היפה הזה. הוא נוגע באותם רגעים שכל הורה מכיר, בהם מסתכלים על הילדים במבט אחר, מבט שיש בו הזרה. שום דבר פתאום לא מובן מאליו. הטריוויאלי, היומיומי, מאויים לפתע על ידי עתיד לא ידוע. הכל פתוח לטוב ולרע. כל כך מעורר הזדהות.

  13. אוה, כדרכך את מביאה דימויים לשלבים בחיים שהם מלאי רגש מתעתע. אני אישית, אוהבת את הדימוי של ספינות, כי למרות החוויות המנענעות, לספינות יש רב חובל שיכול לכוון ולהשפיע, גם אם נכנסים למים סוערים. הילדים שלנו הם רב החובל של חייהם, ואנחנו לעולם נשמש נמל מבטחים אני מקווה . . . אוהבת עד אין קץ, אורנה גול

  14. אוה, יש בשיר דאגה אימהית עם השלמה שקטה. מתחת למילים עולה בדמיון תמונה של אם מספרת לילדיה הקטנים סיפור שיש לו התחלה אמצע וסוף. בעני ילדיה הקטנים האם היא ”כל יכולה”. כשילדים גדלים כולם נאלצים להשלים עם עובדות החיים – האם איננה יודעת -כל או מסוגלת לפתור להם הכול. מאוד יפה

  15. אווה
    עוד רגע של התנשאות מעל הגלים הסוערים של החיים
    ידעת להשאיר טעם של עוד
    אשמח לעוד…

  16. אוה.נפגשתי עם שיר זה כשהייתי צעיר יותר. זהו זה!אנו מתחילים להיות באים בימים.

  17. אוה.נפגשתי עם שיר זה כשהייתי צעיר יותר. זהו זה!אנו מתחילים להיות באים בימים.

  18. אווה יקרה!
    שיר מרגש,ניכרת בו ההתבוננות המיוחדת שלך על החיים ועל ילדייך!
    שיר המעביר חכמת חיים,מעניין איך אחריו אני מתבוננת בילדי…
    בהערכה רבה,
    אתיקה

  19. זה יפה ונכון ומוכר כל כך: אהבתי גם את דימוי הספינות הקטנות המתרחקות, וגם את דימוי ההתכרבלות בתוך הקליפה. והמבט מחויך ומקבל, גם אם קצת עצוב.

  20. כאשר ילד ניתק מאמו בתהליך הלידה זה כרוך בכאב חזק וחד-פעמי, “בעצב תלדי בנים”. התבגרות הילדים והתרחקותם היא תהליך ממושך שכרוכים בו גם עצב וכאב. ככל שהם גדלים ומתבגרים קטנה יכולתנו להגן עליהם ממה שמזמנים להם החיים. כל זה בא לביטוי עוצמתי בשירך.ושהדימויים יפים כבר אמרתי?
    שכנתך לגיליון

  21. אמא לא מבטיחה טוב או רע, כי היא יודעת שהטוב והרע מעורבבים זה בזה, כל הזמן, ככה זה בסיפור האמיתי, להבדיל מהסיפורים שסיפרנו לפני השינה. וכשהילדים יצאו מן הקליפה, הם ידעו גם. תודה. אגב – “יש מהן אשר תפגע”, אולי לא תקין. אחת מהן תפגע או: יש מהן שיפגעו או: יש מי שתפגע.

  22. שבת שלום לכל המגיבות והמגיבים
    תודה לכולם על המילים המפרגנות והחמות
    ושמחה ששירי נגע בכם בנושא אוניברסלי כואב ואוהב.
    אוה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.