חוקי הים הפנימי / אורי הלוי  

הוֹרַי נִסְחָפִים לְאַט.
שַׂחְיָנִים חֲזָקִים וְיָפִים,
אֵין הֵם יְכוֹלִים לַמְּעַרְבֹּלֶת.

בַּיָּמִים אֲנִי צוֹפֶה בָּהֶם מֵהַחוֹף
וּבַלֵּילוֹת הוֹלֵךְ בֵּין הָעוֹלָמוֹת,
תָּר אַחַר זֶה הַמְסֻגָּל לְפַיֵּס אֶת הַיָּם.

לַיְלָה אֶחָד יָרַדְתִּי עָמֹק,
עַד לְעִיר מְצוּלָה אֲשֶׁר בִּרְצִיפֶיהָ שְׁמוֹ נוֹדָע.
אָמְרוּ שֶׁהוּא גּוֹבֶה שְׂכַר עָתֵק
בְּמַטְבְּעוֹת שֶׁל צַעַר.

אֲנִי כְּבָר מְשַׁלֵּם שָׁנִים מֵרֹאשׁ,
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַל הַחוֹף.

לדיון על השיר באתר האייל הקורא

,

מעבר לפינה: הנדנדה / אנסטסיה שמואלי

תגיות: , ,

12 תגובות »

  1. צובט את הלב
    ומרגש עד דמעות .
    נפלא .

  2. אנחנו ההורים.
    ואם אין לנו מי שישלם?

  3. מכמיר לב.

  4. אורי יקר!
    שיר נפלא. מתגעגעת אליך.
    חיבוקים

  5. שיר המפליא לתאר את היחסים המורכבים בין ילדים והורים
    ומאוד במקומה שאלת התשלום ,שאלת המחיר של המורכבות הזאת.
    מזדהה לחלוטין עם הבית הראשון כהורה לילדים בוגרים.
    עם כל הכח והחכמה של ניסיון החיים אי אפשר לו לים הזה של הרגשות
    ונופלים שוב ושוב למערבולת.
    שכנתך לדף מימין
    אוה

  6. שיר מעניין בעיני.

    ההורים שנמצאים במערבולת הזו של השלב המתקדם של החיים,
    הפחד ממה שעומד לקרות להם.. ים השכחה שלא מרחם על אף אחד,
    (ושקל להרחיק אותו מעצמנו על ידי חשיבה על אחרים).

    והכי מענין שאצלך אלוהים לא נמצא בשמיים אלא במצולות.
    אהבתי.

  7. מקסים וכל כך נוגע ללב

  8. מאוד יפה.
    הבית הראשון הוא, בעיניי, סיכום יפהפה, בקליפת אגוז, של מה שכולנו רואים אצל הורינו, ושל מה שילדינו יראו בהמשך אצלנו. ונוגע ללב מאוד התשלום מראש במטבעות של צער.

  9. שיר יפה מאוד

  10. צער הפרדה הצפויה מההורים. בעיני, זה שהם חזקים ויפים, או היו, זוהי נחמה. העיקר שהשאירו על החוף אהבה אליהם, הערכה. זו דרכו של ים ועולם ואדם. אפשר לחסוך את המטבעות השחוקים של הצער ולעשות שימוש בהון הרגשי והערכי שהותירו לנו על החוף בלכתם. תודה על השיר שגרם לי לחשוב על כך.

  11. שיר מצוין. קראתי בעניין רב חזור וקרוא.
    שכנתך לגיליון.

  12. שיר מדהים , בול פגיעה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.