קינה / פנינה ברקאי  

שלום לך, איש מסכן,
סימה לקחה את הנעליים של בעלי וזרקה אותן לים. כך נוהגים עם נעליו של המת, היא אמרה. אבל את החליפה החומה שלו מסרתי ל”וויצו” למסור לך. מתי תלבש אותה? בימי רביעי, כאשר אתה מתייצב בלשכה? אולי אתה חסר בית וישן בגן ציבורי? אם כן, החליפה תשמש אותך היטב. הרי היא עשויה צמר אנגלי משובח. אולי אתה עומד לפני שמחה משפחתית? היא רגילה למעמדים כאלה. הברית של זיו, החתונה של ניר, הבת מצווה של התאומות. היא מופיעה בכל האלבומים ובקובצי המחשב האלה. אוכל להמשיך ולראות אותה מתי שארצה.
לפני שנתתי אותה, ניערתי את החליפה ואיווררתי אותה היטב. אבל אם בכל זאת דבק בה משהו מהריח של בעלי, אין דבר. אני ישנה בפיג’מה שלו עכשיו והגופיות שלו מתחת לכרית, כך שהריח שלו נשאר גם אצלי, בינתיים לפחות.
בקשה אחת יש לי אליך, איש מסכן. אם, במקרה, אתה מוצא, מתחת לכפתור או מאחור הדש של הז’קט את הכינוי הסודי בו בעלי היה מכנה אותי, אינני מתכוונת לאחד משמות החיבה בהם הוא היה קורא לי לפני כולם כמו “שיימנע” או “מדונה” וגם לא לאותם ביטויים שמיליוני גברים אומרים לבנות זוגם כמו “פנתרית שלי” או “פרח קטן” אבל אם, במקרה במקרה, אתה מוצא את הכינוי הסודי בו הוא היה מכנה אותי לפעמים בשעה העמוקה ביותר של הלילה, אנא, איש מסכן שלי, בי אדוני, אני מתחננת על שתי ברכי, אני מבקשת בכל לשון של בקשה, מתחננת לפניך, תחזיר לי אותו. זה לא קשה. פשוט תגיע למושב שלי ותשאל. כל אחד יסביר לך איפה יושבת צילה-של-צביקה-המסכנה.

,

מעבר לפינה: אחרי מות / רות נצר

תגיות: , , , ,

13 תגובות »

  1. שבחים, נפלא, בנוי וזורם והכי חשוב נוגע ומרגש ולא בנלי

  2. המון אהבה
    מרגש מאד ונפלא.

  3. מצטרפת למשבחים.
    קטע נהדר, שמצליח לתאר זוגיות רבת שנים בכמה משפטים.

  4. מה שאני אוהבת בטקסט המשובח הזה שמעבר לצער, הכאב והגעגוע, מרחף לו בכל זאת בדל של חיוך דק מן הדק.

  5. קורע את לבי.

  6. נוגע. רק אחרי המון שנים יודעים לתאר דקויות.
    בשביל זה שווה להשאר נשוי. אבל קשה לתאר את המצב המתואר.

  7. מרגש במיוחד ומאד נוגע ללב.

  8. כן. אף אחד לא יותר או פחות מסכן ממני. תמיד אהבתי מעט המכיל את המרובה.תודה.

  9. מאוד נוגע ללב ומרגש.
    אהבתי!

  10. בס”ד

    היי פנינה, סו”ס הצלחתי לפתוח, דוקא לא דרך הקישור אלא דרך גוגל.

    הנעליים, החליפה. האיש שאולי ילבש אותה והאיש שכבר לא. הריח שניתן להתחלק בו,השם הסודי שנלקח עם האוהב ושאותו האלמנה מבקשת לעצמה בלבד, והשם שהמושב נותן לאלמנה: צילה של צביקה המסכנה. זו הברקה ממש וסיום מצויין..

    קטע קצרצר בורא עולם , מעלה תמונה בדמיון ומעורר מחשבה.
    וגאווה משפחתית בך, פנינה, בתכונותייך (לב אוהב מאוד, אומץ ונכונות לצמוח ולהתפתח וליצור ולהפתיע) ובכשרונך המתעורר ומנץ, ממיס את כבלי השפה שאיננה שפת האם ומשחרר את הביטוי הכמוס…
    זהו, חודש שבט, פרחי השקד מסמנים שמתחילה יציאה מן התרדמת והקיפאון ועוד צפויים שקדים מתוקים ומלאי ערך מזין בהמשך..
    גאים בך ואוהבים כתמיד, גליה והשחפים

  11. Kol Hakavod Pnina – some stories ramble on and one loses the meaning – in yours, the content is so compact and so dynamic, one can visualize the characters, the suit and feel the sadness of loss. Well done.

  12. מרשים מאד וזוית חדשנית. נהנתי איך התמונה התבררה לאט לאט.
    מתי הסיפור הבא?

  13. תודה על כל התגובות. הם מרגשות ומדרבנות אותי להמשיך לכתוב

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.