המכונות הכחולות של הסתו / אילן וייס
מְחָטִים יְרֻקּוֹת שֶׁל אוֹר
הַשָּׁמַיִם פְּלָחִים שְׁקוּפִים
בַּגָּרוֹן עוֹמֶדֶת צִפּוֹר אֲדֻמָּה גְּדוֹלָה
בַּמֶּרְחָק פּוֹעֲמוֹת הַמְּכוֹנוֹת הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הַסְּתָו.
,
מְחָטִים יְרֻקּוֹת שֶׁל אוֹר
הַשָּׁמַיִם פְּלָחִים שְׁקוּפִים
בַּגָּרוֹן עוֹמֶדֶת צִפּוֹר אֲדֻמָּה גְּדוֹלָה
בַּמֶּרְחָק פּוֹעֲמוֹת הַמְּכוֹנוֹת הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הַסְּתָו.
,
עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.
שיר נהדר של אווירה.
שילוב מעניין בין טבע לטכנולוגיה
שיר נהדר של אווירה.
שילוב מעניין בין טבע לטכנולוגיה
אותי תפסו הפלחים שבשמיים.
מעכשיו ולנצח יהיו לעיתים השמיים פרי קלוף.
תענוג ! תודה!
מאד מיוחד , להציג את האור כמו מחטים ירוקות , האסוציאציה שבאה בעקבות זאת , כאילו האור בוקע מבינות לעצי אורן .גם התיאור של השמים נפלא וכל זה מביר לגוש של התרגשות בגרון .
ואי שם מצויות גם המכונות , שהן כחולות .
אהבתי
אופס , טעות דפוס . צ.ל ‘וכל זה מביא…
יפה מאד! הציפור האדומה -שפעת? שלכת? שירה? בכל מקרה שיר יפיפיה.
הסתיו בהחלט בורא מראות חדשים
שמחסירים פעימה,
שמורידים דמעה.
יופי של שיר.
הצבעים עומדים בניגוד מוחלט לסתו שאנו מכירים, להוציא הציפור האדומה שבגרון. יתכן כי הסתיו הוא בהרגשה הפנימית והציפור שהיא סימבול לחופש תקועה ללא אפשרות לממש את היכולת לעוף. אדומה אולי מן הדם שעולה לראש והכעס האצור.
המחטים הירוקות הזכירו לי את קרני השמש החודרות מבעד לעננים. ירוק סמל לחיות וחיוניות בסתיו שמתקשר לכמישה והשמיים שקופים כמו מראה שבורה (פלחים).
רק למכונות הכחולות לא מצאתי הסבר אבל הם הזכירו לי משום מה קרונות רכבת.
רוצה להגיד – אהבתי.
אוהבת…
נראה לי שזה משהו בעמימות של הדימויים שבשיר..
אוּאַהוּ…ציור נפלא, עוצר נשימה!
[עשיתי שינוי בסדר המילים בשורה 4.
מתאים לי יותר מבחינת היכולת לחוש את קצב המראות, הקולות והדימויים.]
מְחָטִים יְרֻקּוֹת שֶׁל אוֹר
הַשָּׁמַיִם פְּלָחִים שְׁקוּפִים
בַּגָּרוֹן עוֹמֶדֶת צִפּוֹר אֲדֻמָּה גְּדוֹלָה
הַמְּכוֹנוֹת הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הַסְּתָו פּוֹעֲמוֹת בַּמֶּרְחָק.