שירה מיסיונרית / רונית בכר שחר  

סוֹנְיָה לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לְבָנוֹת שֶׁל הַמִּיסְיוֹן
עַל יָד כִּכַּר הַדָּוִידְקָה
מוֹרָיו צִינִיקָנִים תִּלְבָּשְׁתָּם אֲחִידָה
מַרְאֶה פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי גְּבֶרֶת מַקְפִּידָה
לִמְּדוּ אוֹתָהּ לַחֲשֹׁב
כֹּל פַּעַם כְּשֶׁנִּדְמֶה לָה שֶׁהִנֵה הִיא גּוֹמֶרֶת
אוּלַי עַכְשָׁו זֶה טוֹב
מִזְדַּיֶּנֶת בַּלַּיְלָה וַהֲרֵי זֶה מוּבָן
כָּךְ לִמֵּד אוֹתָהּ פְרָנְצֶ’סקוֹ הַכֹּמֶר
סֶקְס זֶה מְהֻגָּן
בְּצוּרָה מִיסְיוֹנֶרִית אַךְ וְרַק מִלְּפָנִים
הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁרוֹאִים לָהּ
שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַפָּנִים
מְפַשֶּׂקֶת פָּסוּק אַחַר פָּסוּק שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה
רַגְלֶיהָ בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה

וַאֲנִי מֵאָחוֹר
אוּלַי תַּעֲנִית
אוֹהֶבֶת כָּל פַּעַם שֶׁאוֹתִי אַתָּה מֵמִית
וּמְחַיֵּה מֵחָדָשׁ
עַל הַצַּד הַבֶּטֶן וְגַם מִלְּפָנִים
רוֹאֶה לִי אֶת הַגַּב
אַחַר כָּךְ אֶת הַפְּנִים

,

מעבר לפינה: כנות / נעם לוי

תגיות: , ,

40 תגובות »

  1. איימת שתרקי
    לא רוצה להתרטב
    פוחדת ממך בעומק הלב…
    וסוניה – מפסקת, פסוק וגם שורה
    ולמחאת הרבנים,
    נותנת ערוותה בשירה :)
    ולגבייך … חתיכת גמישות הייתי אומרת :) אולי בגלל זה כואב לך הגב? חחח

  2. 1. השיר ממושקל היטב. 2. אכן, אומרים שמשורר צריך להביא את עצמו אל השיר. אבל כשעשית זאת, פתאום התרחקנו מסוניה ומהכומר ומהאידיאולוגיה של השיר, שנדמה שבגללם הוא התחיל להיכתב ולסקרן.

  3. שיר נהדר כתבת רונית יקרה

  4. * להרטב (שלא יתחילו לצקצק פה…).

  5. כמיטב המסורת של שירתך הבלתי מיסיונרית, רונית!

  6. זה שהגברת בעלת תרבות
    את זאת רואים מיד
    ואנו נלמד עליה רק זכות
    כי בבית הספר הנכבד
    לעשות ל”כומר” זו מצווה
    מה שנקרא: “לעשות רצון השם”
    ו”לצאת לתרבות טובה”
    כי הדתי לעולם אינו אשם
    והחילוני המסית הוא אנטישם.

  7. ראשית רונית, החריזה שלך ממש לא על הפנים :) חבל”ז כמו שאומרים ואני אוהבת כזו חריזה. נורא מתאימה לך כתיבה כזו עד כמה שאני מכירה את הסגנון שלך, זו את – מראה את החוץ ואת הפּנים, את הבטן ואת הישבנים, וברוח ימים אלה, נקווה לימים טובים.
    טפו-טפו..

  8. תודה בינתיים לכולכם כאן, אצלי רק בבוקר, התעוררתי לא מזמן אל ‘טרדות’ היום , לא שמשהו רציני כאן מטריד אותי. יותר מטריד אותי הממסד הדתי ומה שקורה בארץ עם החרדים.

    תודה.

    רונית

  9. רונית, אוהבת את השיר הבועט והחרד הזה. תודה לך, ובהצלחה

  10. תגומו של השיר לאנגלית

    Sonia attended the mission’s school for girls
    Next to Davidka Square
    Her teachers, cynical, same, stern
    She believes she’s coming
    Every third day
    When she’s having sex at night, the right way
    The way Father Francesco taught her
    Decent, in the missionary position, head on
    She likes it when they look at her face
    Punctuating verse after verse, case after case
    Her legs following the same grammar
    And myself, I like it from behind
    The evening prayer
    I love it when you kill me
    And bring me back to life again
    On my side, on my stomach
    And also from the front
    You look at my face and deep into my mind

    By: Ronit Shachar
    Translation and adaptation: Cristina Alvarez &Ronit Shachar

  11. לימור בהחלט יש מצב שמזה כאבי הגב וגם הראש וגם הזרועות וכפות הידיים. (:

    תנועה זה דבר חשוב במיוחד למחשבות שנתקעות.

  12. 1. השיר ממושקל היטב. 2. אכן, אומרים שמשורר צריך להביא את עצמו אל השיר. אבל כשעשית זאת, פתאום התרחקנו מסוניה ומהכומר ומהאידיאולוגיה של השיר, שנדמה שבגללם הוא התחיל להיכתב ולסקרן.

    תודה ששקלת את שירי הדס וחבל לי שמתי שהוא השיר שלי הפסיק לסקרן אותך.

    רונית

  13. אהבתי מאד את השיר. אוֹהֶבֶת כָּל פַּעַם שֶׁאוֹתִי אַתָּה מֵמִית
    וּמְחַיֵּה מֵחָדָשׁ
    עַל הַצַּד הַבֶּטֶן וְגַם מִלְּפָנִים
    רוֹאֶה לִי אֶת הַגַּב
    אַחַר כָּךְ אֶת הַפְּנִים

    מהדהד בראשי וחושב למה קודם את הגב ואחר כך את הפנים.

  14. ואני שואלת ‘דרך אגב’ – ‘איך בכלל נכנס לכאן עניין הגב’ ומיד עונה ‘ואיך לא’.
    ועוד חושבת שכל השיר הבועט הזה ששם את הכל מול הפנים ללא כחל ושרק, ונקרא כמו איור מילולי של קמא סוטרא, הוא בעצם מטאפורה לכעס שלך ולחרדה על מה שקורה, לצדקנות, לעיוות ולחוסר היכולת לראות דברים כמות שהם. אז פלא שכואב הגב?
    שיר טוב ואמיץ

  15. אאמן
    אל זה נאמר – הגשם יורד משני צידי המתרס

  16. רותי יקרה.

    גם אני אוהבת את השיר הזה שלי.

    תודה.

  17. הגשם יורד הן בעברית והן באנגלית על כולם.
    באנגלית מטר קבוע ומסודר…כל יום שלישי.
    בעברית ממטרים עזים לפרקים מלווים בשיטפונות בדרום.

  18. חנוך, תודה. (:

  19. רונית, אני זוכרת שבשנת 2010 המלצתי על השיר הזה בבלוג המומלצים המפורסם שלי. אני קוראת אותו שוב, ואי אפשר להמנע מלהרגיש את מעשי המשגל המתעתע מצד אחד והבוטה מצד שני-עם תהליך הכתיבה עצמו. ארספואטיקה במהדורה פלינית!

    הטקסט עושה לי הדף באוזניים. שיר מצויין ממש.

  20. לבי לבי על סוניה, עכשיו צריך לעבור לשיר האמיתי, שירת הסקס האמתית, בלי כאבי גב ובלי שכר ועונש, בלי פסיקה הדרגתית ובלי הדרת כיוונים, ושכל נשות העולם, כן כולן יצאו מתחת לשל ושיגמרו, באמת, החיים קצרים…

  21. אגב- התרגום לאנגלית לא מסתדר לי עם השפה המקורית של השיר. זה מאבד מהצ’ילי שבו.

  22. אני יודעת אסתי. לא הכל יכול לעבור משפה לשפה או שזה קשור במתרגם. אלו ניסיונות שאני עושה וזה תהליך מרתק האמת. (:
    לילה טוב למי שכאן קורא כעת.

    תודה.

  23. שיר מעולה ממש

  24. גרמושקה, או ברוניה, או סוניה – פולניה אדוקה. איזה שיר רוניתה. שנה אזרחית נהדרת שתהיה לך שם, המון בריאות!

  25. סקס חוצה גבולות, בשיר המלוטש הזה.
    לא ברור מי נהנה ממנו יותר,
    זו שעושה אותו לשמו או זו שמחפשת בו את “המוות – האהבה”.

  26. אני אוהבת את הזעם.
    ואת ההשוואה.
    ואת החריזה.
    ואת המשוררת. :)

  27. שמעון יקירי, הצביעות חוגגת. מיום ליום גם עולה כיתה. (:

    תודה שבאת ותוה על הכתובות.

  28. למיסיס H

    תודה שבאת, מעריכה את זה מאד. מתה על השירה שלך גם כן. פעם כתבתי הכל בחריזה. דוקא אוהבת את העובדה שהשתחררתי מזה קצת. (קריצה).

    תודה.

  29. שיר מ צ ו י ן !

    וממני זו מחמאה גדולה.

    משירך לשירך עולה הכוח להאדרת נשים במקום להדרה

    לחופש הביטוי באשר הוא.

  30. אריה יקירי,

    תודה על המחמאה ששלחת לי היום באישי. אולי אדביק אותה כאן… (:

    בעצם כן אדביק אותה כאן.

  31. זה הכי אריה ! כשמישהו שלא מעורב לא אישית לא מכיר לא יודע ועל הדרך אומר את זה… זה מה שנותן לי את התחושה שאכן יש על מה לדבר.
    *

    ‘מאי שלי קראה את השיר האחרון שלך וחוץ מזה נכנסת היום למרפאה בחורה עם הרבה תארים אקדמאים בכל מני דברים השיר שלך היה על המסך עמדתי לעבור לתכנה הרפואית והיא עוצרת וקוראת נשארה מרותקת מי זאת שאלה אני לא מכירה שיר כזה של יונה וולך קיבלת מחמאות מכן ועד מיאמי ‘.

    *
    תודה על זה מאד !

  32. סוג של “לשבור את הגלים”, בגירסה מקומית.
    את השיר הזה היית צריכה לפרסם ב’יתד נאמן’ במקום ב’זוטא’. ככה היו מורידים את השלט ותולים אותך.

  33. עוד שיר בועט לכל הכיוונים במסווה של הגינות.
    מי אשם? מי ששלח את סוניה למנזר? הכומר בעל היצר הטבעי החי במקום לא טבעי? הדת? סוניה עצמה?
    עצוב שהכל קם והיה נגד סוניה ושכמותה.
    הסוף מפתיע ומדהים.
    דרך אגב אהבתי יותר את המקור, בו מופיעה גברת הקפידה בכבודה ובעצמה ולא סתם גברת מקפידה.
    ג’ודי.

  34. נורית צדרבוים בתאריך 27 בדצמבר, 2011 בשעה 19:10:
    ואני שואלת ‘דרך אגב’ – ‘איך בכלל נכנס לכאן עניין הגב’ ומיד עונה ‘ואיך לא’.
    ועוד חושבת שכל השיר הבועט הזה ששם את הכל מול הפנים ללא כחל ושרק, ונקרא כמו איור מילולי של קמא סוטרא, הוא בעצם מטאפורה לכעס שלך ולחרדה על מה שקורה, לצדקנות, לעיוות ולחוסר היכולת לראות דברים כמות שהם. אז פלא שכואב הגב?
    שיר טוב ואמיץ

    לנורית,

    ברור שנושא הגב היה צריך להיות כאן אם מתבוננים על ההיסטוריה הפרטית של הכותבת (קריצה), ניתחת את השיר בדיוק כמו מנתח פלסטי.

    תודה.

  35. הגשם יורד הן בעברית והן באנגלית על כולם.
    באנגלית מטר קבוע ומסודר…כל יום שלישי.
    בעברית ממטרים עזים לפרקים מלווים בשיטפונות בדרום.

    תודה רון. (:

  36. אסתי,

    רונית, אני זוכרת שבשנת 2010 המלצתי על השיר הזה בבלוג המומלצים המפורסם שלי. אני קוראת אותו שוב, ואי אפשר להמנע מלהרגיש את מעשי המשגל המתעתע מצד אחד והבוטה מצד שני-עם תהליך הכתיבה עצמו. ארספואטיקה במהדורה פלינית!

    הטקסט עושה לי הדף באוזניים. שיר מצויין ממש.

    אני כבר לא זוכרת, אבל כנראה שכן. התכוונת ששיגלתי את המילים?… (:

    מקווה שכן.

    תודה ונשיקות.

  37. אוהבת את ההד המטלטל את השיר.
    סוניה מצטיירת כדמות אמיתית שאפשר להזדהות איתה.
    שאפו!!!

  38. icky Harel בתאריך 27 בדצמבר, 2011 בשעה 21:23:
    לבי לבי על סוניה, עכשיו צריך לעבור לשיר האמיתי, שירת הסקס האמתית, בלי כאבי גב ובלי שכר ועונש, בלי פסיקה הדרגתית ובלי הדרת כיוונים, ושכל נשות העולם, כן כולן יצ
    או מתחת לשל ושיגמרו, באמת, החיים קצרים…

    הללויה. (:

    תודה שבאת.

  39. שוב את (לא) מפתיעה עם שיר חוצץ ומרוצץ כל מוסכמה. נפלא!!!

  40. תודה לכל מי שהיגיע הנה. אתמול נולדה לי נכדה חדשה.

    שתהיה לכולנו שנה של לידות שנה של פוריות ואושר.

    תודה.

    רונית

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.