תפוח דם / עדי תשרי  

תְּחִלָּה תִּתֵּן לִי אֶת הַתַּפּוּחַ וְאָז חִבּוּק
בַּסֵדֶר הַזֶּה
לִקְרַאת לַיְלָה
תְּהַבְהֵב בְּתוֹךְ יָדִי כְּמוֹ אֲחִיזָה
אֹזֶן לְאֹזֶן נִלָּחֵץ
מַשֶּׁהוּ קָשֶׁה יִשְׁתַחֵל בֵּין לְבֵין
כְּשֶׁנִּלְעַס אֶת כֹּל מָה שֶׁאָסוּר
אֲנִי אֶשְׁאַל
מָה מְקַלְּפוֹת עֵינֵיךָ עַכְשָׁו
אוּלַי תּוּכַל לְסַפֵּר לִי עַל זֶה סִפּוּר
סַפֵּר לִי מָה הַטַּעַם שֶׁל זֶה
תְּתָאֵר לִי אֶת הַנְּגִיסָה
אָח, הַנְּגִיסָה הָרִאשׁוֹנָה
סַפֵּר לִי עַל הַמַּבָּט שֶׁאַתָּה שׁוֹתֵל כְּמוֹ גַּרְעִין
כְּשֶׁאַתָּה אוֹחֵז בְּקוֹלִי
וְהוּא מְהַבְהֵב וְרוֹטֵט כְּמוֹ הַתְחָלָה
כְּמוֹ הַנְּגִיסָה הָרִאשׁוֹנָה.
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לְךָ
שֶׁהַשִּׁנַּיִם צוֹמְחוֹת, שֶׁיֵּשׁ דָּם
שֶׁיֵּשׁ חֶרֶב אֲמִתִּית שֶׁיּוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בֵּין הָאָזְנַיִם
הַלָּשׁוֹן עוֹמֶדֶת כְּמוֹ קִיר רָטֹב בֵּינֵינוּ
הַהִבְהוּב הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַקְּלִפּוֹת עַל הָרִצְפָּה
סַפֵּר לִי עַל הַנְּגִיסָה הַחֲשׂוּפָה
יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת כְּמוֹ חֶרֶב
וְדָם
הַתַּפּוּחַ נִגְמַר עַכְשָׁו
תִּתֵּן לִי אֶת הַחִבּוּק.

,

מעבר לפינה: על הרצפה / סרחיו דניאל צ’רטקוף

תגיות: ,

5 תגובות »

  1. יפה. לחשוב האם דימויי ‘חרב יוצאת ונכנסת’ ו’דם’ אכן כדאי שיחזרו פעמיים

  2. פיתוי, ערפד ודם, חסר לי רק הנחש ואולי צריך להמתין 7X7 שנים.
    ( “צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר ז’ שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש” (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף טז, עמוד א)יפה כתבת כמעט כמו להחזיר אותנו לגן עדן.

  3. השיר חזק ומטריד. שילוב של תום ילדות ומה שצופנים החיים, המוות. התחלה וסוף.
    יש כמה דימיים ממש מרגשים.את הסייפא הייתי מלטשת אולי

  4. מה שמוביל לי את השיר זה “בסדר הזה”
    כאוס פרוע ובכל זאת חוקים לו משלו. תענוג.

  5. יפים ההבהובים, אפילו כשהם הולכים ומחשיכים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.