גשם של זכוכית / אילן וייס  

הוּא שָׁאַל אֶת הַהוּא: מִישֶׁהוּ פֹּה חָלַם
שֶׁאֲנִי מֵת.
וְהַהוּא עָנָה לוֹ: הַחֲלוֹמוֹת תָּמִיד בְּדִיּוּק הַהֶפֶךְ
אִם חָלַמְתָּ חֲלוֹם רַע
אָז יִהְיֶה לְךָ רַק טוֹב.
הוֹדָה לוֹ, נִפְנָה לְעִנְיָנָיו
וְאָז מַשֶּׁהוּ רָחוֹק לָחַשׁ בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ.
קָם, יָצָא, יָרַד
בַּמַּדְרֵגוֹת וְיָצָא לָרְחוֹב
וּמְכוֹנִית שֶׁעָבְרָה
וְנַהָגָהּ הֻכָּה בְּסַנְוֵרִים
וְדָרְסָה אוֹתוֹ.
הַכֹּל מֻשְׁלָם.
הָעוֹלָם מֻשְׁלָם, עָגֹל.
הִתְקַהֲלוּת קְטַנָּה שֶׁל אֲנָשִׁים
סִירֶנָה בְּגָרוֹן נִחָר.
הַשֶּׁמֶשׁ גֶּשֶׁם שֶׁל זְכוּכִית.

,

מעבר לפינה: מקורקע / יעקב זנדמן

תגיות: ,

8 תגובות »

  1. יפה ואכזרי הדימוי של השמש, והוא גם משקף את הסיטואציה הממשית, פיסית.

  2. חזק ואירוני.
    מעבר לסיפור הקשה,
    משהו בשפה היומיומית ביחד עם הדימוי בסוף דקרו אותי חזק בפנים,
    גרמו לי לחשוב על הגורל, או על מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים עליו,
    “העולם מושלם”.

  3. אהבתי את השורה הסוגרת. המעגל נשבר ודמעות הזכוכית פוצעות עד כאב.
    הנחמה היחידה היא שאולי בכל זאת החבר צדק הרי הוא הגיע לעולם שכולו טוב .

  4. יפה. אהבתי את – הוא שאל את ההוא וההוא ענה. זה מעביר את תחושת קטנותנו מול הגורל. כך גם – משהו רחוק לחש לו בתוך הראש, מעביר אותה תחושה.אתה יכול לחלום, לשחק עם החלומות שלך, לשאול את ההוא והוא גם יענה וכו; אבל זה לא קשור לשמש שעושה את שלה ומורידה גשם של זכוכיות.

  5. שורה אחרונה יפיפיה

  6. השיא פשוט ומעורר מחשבה. מעניין אם זה קרה באמת. נשמע יותר כמו “גשם של אבסורד”.כמה שהחיים אבסורדים לעיתים !!

  7. השמש היא גשמ של זכוכיות

  8. !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.