* / טל אמוילס  

תַּרְנְגוֹל הַזְּמַן נוֹבֵר בַּחֲצַר הַחַיִּים.
יָד בִּלְתִּי נִרְאֵית עוֹבֶרֶת בְּרַעְמַת סוּס הַבְּדִידוּת.
אֲתוֹן הַגַּעְגּוּעַ מְעַפְעֶפֶת בְּעַצְבוּת
עוֹשָׂה רוּחַ בִּזְנָבָהּ עַל הַזִּכְרוֹנוֹת.
אַרְנֶבֶת הַסַּקְרָנוּת זוֹקֶפֶת אָזְנֶיהָ
מְנִיעָה אֶת נְחִירֶיהָ לִקְלֹט דְּבַר מָה שֶׁאֵינוֹ.
יוֹנַת הַשִּׁעֲמוּם פּוֹסַעַת הָלוֹךְ וָשׁוֹב
מְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁה לְבֵן זוּגָה,
עַל הַכֹּל הֵם מַסְכִּימִים,
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא מַסְכִּימָה מֵרֹאשׁ
[חָסֵר לָהּ שֶׁלֹּא].
טַוָּס הַדַּעַת פּוֹרֵשׂ אֶת עֵינָיו כִּמְרַגֵּל
בִּמְשִׂימָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית,
מַבִּיט בְּבַת אַחַת בְּכָל הַמִּי וָמִי שֶׁבֶּחָצֵר
מְעַכֵּס לְאִטּוֹ אֶת שִׁגְרַת הַיּוֹם,
רַק אֲדוֹן הַמִּלִּים צוֹפֶה בַּחֲצֵרוֹ
שׁוֹתֵק.

,

מעבר לפינה: דורית ראשוני

תגיות: , ,

5 תגובות »

  1. טל

    מזכיר לי מקצת מהסיפורים של ג’יימס הריוט , ואו פרפראזה ל”דירה להשכיר ” מודרנית
    בגדול זה האנתיטזה להתבוננות בחיות הבית בחצר המשק. מעניין לכתוב בצורה מאד דחוסה את מה שקורה בחצר. מקווה לקרוא עוד שירים פרי עטך.

  2. שיר כתוב בהרבה חן והומור ומעורר את החצר לתחייה ורק השורה האחרונה כניגוד כבד לשיר כולו הופכת אותו ליותר מסתם שיר חינני.תודה.

  3. המטאפורות כל-כך מצחיקות כאן
    בראש המקציע אותן
    עד הקצה המגחך
    לא פלא ש’אדון המילים’ שותק:)

  4. שיר מעניין.
    החיות בחצרו של “אדון המילים” מאופיינות בראייה רגישה לתנועות הגוף וחלקיו של כל אחת מהן.
    “חצר החיים” נראית לי עמוסה מדי בגלל שמות התואר והדימויים המוצמדים לכל בעל-חי.
    לא פלא שאדון המילים שותק.

  5. מבט מרענן ומלא הומור על חיי בעלי החיים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.