* / אורלי עסיס  

סוּרָאיָה בּוֹצֵעַ אֶת נֶפָּאל לַחֲלָקִים
עֲבוּרִי
מַפְרִיד בֵּין הַדָּאל לַבָּאט
בֵּין גָּנְדְרוּק הַיְּשָׁנָה לְגָנְדְרוּק הַחֲדָשָׁה
בֵּין הָאֲזוֹרִים הַבּוּדְהִיסְטִיִּים לַהִינְדִּיִּים
הוּא שׁוֹאֵל אוֹתִּי מַה אֲנִי כּוֹתֶבֶת
וַאֲנִי עוֹנָה: פּוֹאֶט
מִלָּה שְׁלֵמָה וּמַכְבִּידָה
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִפְרֹס לִפְרוּסוֹת.
הוּא מְהַנְהֵן
כְּמוֹ הָיָה זֶה הַדָּבָר הַבָּרוּר בָּעוֹלָם

,

מעבר לפינה: חי קשת

תגיות: , ,

6 תגובות »

  1. מאוד אהבתי את השיר. מילים וצבעים מתרבויות רחוקות, שוני מובהק
    ודווקא המסגרת הזו מאפשרת למשורר להיות להיות מובן ולא חריג בנופו

  2. maksim!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

    dearest, i m happy to see your name on zuta

    do u waant me to coment on it?

  3. זה כוחה של השירה לא נפרסת לפרוסות יחידה אחת יפה של הנשמה
    אהבתי
    מהודק , תמציתי ופיוטי

  4. מעולה מבריק
    כל מילה במקומה
    אין מיותרת אין חסרה
    הנאה צרופה

  5. ומן ה-לא (‘שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִפְרֹס לִפְרוּסוֹת.’)
    עולה גם ה-הן (‘הוּא מְהַנְהֵן’)

    והבתרים והשלם מובנים האחד מן השני
    ומזינים זה את זה בשתי שפות זרות
    ויוצרים שפה / עולם משלהם:)

  6. מפגש חיוני וצבעוני של החיים והשירה . מתוק ומדויק

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.