סבתא אסתר / איריס אליה כהן  

הפנים של סבתא אסתר מתבוננות בך. את רוצה? את לא רוצה? את צעירה ממנה? זה לא מעניין את המראה. ועוד לפני שאת מספיקה להתעטף במגבת ולטפטף את עצמך לחדר, את מלטפת אותה בכתף מאחור והיא מסתובבת ומחזירה לך שתי נשיקות בשרניות ומהבילות שמחליקות ישר לגרון ועומדות שם, מחניקות, סותמות את המעבר ולא רוצות לזוז, ומה, נפל לך שן? זה טוב שן נופל, איך לבד באת? איפה אמא? את מושכת בכתפייך ומשחקת בשולי שמלתה הרחבה המקושקשת פרחים בתוך פרחים בתוך פרחים שפעם לבשת בפורים כשביקשת להיות צוענייה, וכבר מריחה את הפסטלים המטוגנים שמונחים זה לצד זה על צלחת סדוקה בתוך שלוליות שמנות מנחת, הנה, הנה, אני ינגב, את שומעת את הקול המחייך בעברית משובשת מבוישת מייבשת, לא נורא מותק. לא נורא. תאכלי. תאכלי. זה מיוחד בשבילך עשיתי, יש קרמבו? את שואלת, כן. בטח. בטח. ורוד ובננה וכושי, שלוש צבעים, מה בוחרת? אל תגידי כושי רק אל תגידי כושי, בסדר, היא מהנהנת ובמקום לכעוס מושיטה לך שקית נפוחה ממסטיקים עגולים מאד וצבועים מאד שקונים בקילו בשוק של יום חמישי, ואת מפשפשת ובוחרת כדורון אחד אדום אדום ומכניסה אל הפה, והשיניים הקטנות הצפופות, פחות שן חלב אחת, מתהדקות במאבק איתנים לחצות אותו בתוך הפה, ואת לועסת ולועסת ונחנקת ולועסת וריר ורדרד ניגר במורד הסנטר שלך של סבתא.

,
מעבר לפינה: שפות/חלומות / מיקי הראל

תגיות: , , ,

18 תגובות »

  1. היי איריס
    זה חי אפשר לדמיין את הסבתא
    להתראות טובה

  2. ציירת תמונה מלאת אהבה וכל כך מציאותית…..
    מקסים.

  3. עיצוב דמות בתוך דמות בתוך דמות,
    המספרת מול המראה מול סבתא המהדהדת מתוכה.

    התבוננות חיה עצומת רגש
    איזה יופי את כותבת!

    תודה.

  4. אני שייכת לדור שסבים וסבתות לא נכחו בחייהם.רק במרוצת השנים, כאשר הפכתי את הורי לסבא וסבתא ויותר מאוחר כאשר אני זכיתי להיות סבתא, הבנתי לעומק מה הפסדתי ורשימה כמו שלך מחריפה אצלי את תחושת ההפסד. איזו דמות משמעית היא הסבתא ועד כמה, כמו שעמדה על כך זיוה, היא מוטמעת בתוכך. קטע שמעורר בי געגועים למה שלא היה.
    תודה, חנה.

  5. וואו. זה כתוב מקסים לדעתי. מאוד נהניתי לקרוא.

  6. היי איריס, אז את כבר כותבת וזה יפה ורענן כמו הספר. שיהיה בהצלחה!

  7. תודה גדולה על הקריאה וההזדהות. תגובותיכם ריגשו אותי מאד מאד. אחרי תגובתך, חנה קב יקרה, ניסיתי לדמיין מה זה עולם בלי סבתא, לא יכולתי להעלות על דעתי. חלק כל כך גדול מאהבתי הגדולה להוריי, נשען על אהבתה הגדולה של אימי להוריה, כפי שראיתי אותה בילדותי. וזה מטען גנטי. בלעדיו, וודאי שהייתי אחרת. שוב תודה רבה לכולכם, ושנה טובה ומאירה, שנת חסד ורחמים.

  8. אהבתי את הביטוי המקורי “לטפטף את עצמך לחדר”.
    בהרבה מקרים הדמיון שלנו לסבתא נפלא מבינתנו.

  9. אהבתי איריס א. הכל. גם ת הוריד. בסוף גם אנחנו נהייה סבתות. וזה ניכר כבר מילדות.

    אין כמו הסבתות. שם צריך להתחיל.

  10. היי גליה ואביטלי, תודה ממש. טוב לפגוש אתכן בפתח השנה החדשה. שנה הכי טובה לכן ולאהוביכן ובכלל.

  11. אני רואה את הסבתא, אני רואה את איריס וגם את השמלה. מוחשי וחושני. כמו תמיד. מאחלת לך איריס היקרה שנה טובה ונהדרת – בכתיבה ובכל.

  12. היי תלמה אהובה. תודה ממש. שנה נפלאה.

  13. בבואה בתוך בבואה בתוך בבואה
    צודקת המראה לא משקרת, אנו נושאים בתוכנו את האמא ,האבא ,הסבא והסבתא כי האדם הוא עולם קטן והילד הוא האבא של המבוגר כדברי וורדסוורת’
    יפהפה איריס
    שבת המלכה ושנה טובה יקרה

  14. תודה תודה חנתי. שנה מופלאה לך ולאהובייך.

  15. תמונה מוחשית ועשירה בפרטים, כתובה כל כך יפה ובאהבה . הריר הורוד הניגר בסוף על סנטר “משותף” נהדר. תודה. רות

  16. איזה תיאור יפה וחושני! נהדר. התרגשתי; גם לי הייתה סבתא אסתר…

  17. לאמי קוראים אסתר :)

    ההרגשה שעולה היתה לי משונה, תערובת של אהבה וגועל. כתוב טוב מאוד בעיני.

  18. תודה רבה רות, לילך, יעל יקרות. שמחתי מאד בקריאתכן. יעל, גועל לא היה בתכנון. בושה, אשמה, אולי אפילו התנשאות ילדותית, אבל לא גועל. אם קראת את זה ככה, כנראה פיספסתי משהו. אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות. שנה הכי טובה לכולכן ולכולנו.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.