זה רק האור המשתבר בחלוני / רוחה שפירא  

מִתְעוֹרֶרֶת בְּטֶרֶם שַׁחַר:
גִּבְעַת הַחוֹל שֶׁל יַלְדוּתִי, חֲדַר הַפְּסַנְתֵּר,
כּוֹתֶבֶת מִכְתָּב לְעַצְמִי, קוֹרוֹת חַיִּים,
הַמְלָצָה לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם אַחֵר
מֵעֵבֶר לֶהָרִים הַגְּבוֹהִים –

אוּלַי זֶה בָּנָלִי לוֹמַר שֶׁאֲנִי מְצַפָּה (בְּיֵאוּשׁ שָׁקֵט)
לָצֵאת לָאוֹר, לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם מָה עָשִׂיתִי,
מָה לַעֲשׂוֹת, זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ, פַּעַם הָיִיתִי
גַּם מְצַיֶּרֶת, הַיּוֹם אֲנִי לִפְעָמִים מְשׁוֹרֶרֶת
אַךְ בְּעִקָּר, אוֹסֶפֶת בְּלִי סוֹף
עֲרֵמוֹת.

,

מעבר לפינה: המשחק שלנו / עמיר עקיבא סגל

תגיות: ,

10 תגובות »

  1. אהבתי מאד

  2. גם אני אהבתי מאד ואף הזדהיתי מאד.

  3. שיר נפלא ומסחרחר

  4. המון בהצלחה! מבחינתי כבר יצאת לאור.

  5. כתבת את זה עלי?
    היום הייתי בראיון עבודה (באותו ארגון) מחפשת שינוי, לצאת לאור.
    מרגישה כאילו קראת את מחשבותי.

  6. יופי של שחר , מתחיל עם שחר הילדות בואכה ההווה.

  7. מאוד יפה.
    כמו אישיות הנפתחת לאור, תרתי.

  8. שיר כל כך יפה. וממש ממש לא בנלי לצפות כשיש כאלה שירים מפעימים.
    בדו משמעות, הנוצרת משילוב העבר עתיד הווה, ליטראלית ו…סלנגית ב “מה עשיתי מָה לַעֲשׂוֹת, זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ” יש ניצוץ של שובבות. ואז, שיר כזה ארספואטי ו”חשבונפשי” – הוא ממש כמו שצריך להיות. בלי פאתוס ועם אמת ומודעות לעצמו ואומץ.

  9. מירה, יעל, יקיר, גליה, שלי, אורה וזיוה – תודה על גלי האור שאתם מחזירים אליי.
    בהוקרה, רוחה

  10. לראות בכל בוקר מבעד לחלון את גבעת הילדות – זו כבר סיבה נהדרת להתעלות מעל הייאוש השקט. אני מתגעגעת מאוד לגבעת החול הנעלמה של ילדותי…
    הנה יצאת לאור. עלי והתעלי, גם מעל לערמות האינסופיות של…?

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.