המצאת הבדידות / עפרה קליגר  

א
הִיא מַתְוָה מַחְשָׁבוֹת לְאוֹר תְּנוּעַת הַגּוּף.
לִבָּה רוֹהֵט לְקִצְבּוֹ.
הִיא אֵינָה זָרָה לְעַצְמָה
בֶּהֱיוֹתָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹך גוּפָה
כְּמוֹ גַּלְעִין בְּתוֹך הַפְּרִי.

ב
עֲמוּסָה שָׁעוֹת מֵתוֹת
אֲנִי בָּאָה אֶל הַלַּילָה
כְּאֶשֶׁת לוֹט הַפּוֹנָה לְאָחוֹר
לְנַקוֹת אֲרֻבּוֹת פֶּחָם,
אוֹ כְּסִינְדֶרֶלָה בִּשְׁעַת חֲצוֹת
שֶׁבְּהֶנֵּף עַיִן נִפְעַרָה בָּה
הַכָּרָה כְּעֵין קִיקְלוֹפּ.

,

מעבר לפינה: רוחות מן העבר / מאי קסטלנובו

תגיות: , ,

7 תגובות »

  1. הכרה נפלאה, גם אם חידתית.

  2. יפה השיר כמו כל שירייך

    הִיא אֵינָה זָרָה לְעַצְמָה
    בֶּהֱיוֹתָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹך גוּפָה
    כְּמוֹ גַּלְעִין בְּתוֹך הַפְּרִי.

    מודעת את לעצמך אינך זרה
    וכמו הפרי על גלענך כך רפדי את חייך
    עשי לעצמך
    כי כוחך טמון בך

  3. עפרה,איזה שיר נפלא…
    כרגיל את מגלה וחושפת את עצמך הפנימית .
    נהדר.

  4. היי עפרה,
    אהבתי מאוד, החלק השני מופלא ממש. הוא כמו סרט שלם מלא רגעים דרמטיים ששיאם בהיפערות ההכרה. אשמור לרגעי הצורך בהמשך דרכי.

  5. עופרה, שיר נהדר. במיוחד אהבתי אתי”בֶּהֱיוֹתָה וֹשֶׁבֶת בְּתוֹך גוּפָה/ כְּמוֹ גַּלְעִין בְּתוֹך הַפְּרִי.”
    וגם היפוך הצבעים: אשת לוט שהפכה לנציב מלח לבן מנקה ארובות פחם.ציון רגע ההכרה של סינדרלה ושל אשת לוט – נפלא

  6. יפה מאוד המבנה המקביל.

    תנועת האור החיצוני
    עם לבו של גלעין כהולם לב ומחשבה
    בהדדיות, כמו ריקוד זוגי, ובקצב!

    מול הההכרה הלילית
    הפנימית על מטלותיה.

    כתוב נהדר.

  7. שיר נפלא… הבדידות רוחשת בכל החושים.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.