ארון עץ אורן טבעי / הדס לאור אשור  

עֵינֵי הָרֶנְטְגֶן שֶׁלִּי בְּגַבְּךָ
מְדַוְּחוֹת עַל כָּל תְּנוּעָה שֶׁלְּךָ
חַדָּה וּשְׁקֵטָה גַּם אֲנִי עֲבוּרְךָ
כְּמַרְאָה אֲחוֹרִית מְשֻׁכְלֶלֶת.

מְנַסָּה לְשַׁקֵּף לְךָ
אֵיךְ זֶה נִרְאֶה
כְּשֶׁבֶּגֶד וּמְעִיל מוּצָאִים
מֵאָרוֹן כְּמוֹ גּוּפָה מְעֻרְטֶלֶת

וְאֵיךְ זֶה נִשְׁמָע כְּשֶׁאַתָּה
מְפָרֵק אוֹתוֹ
בִּצְבָת וּפַטִּישׁ
וּבְשֶׁקֶט מוֹפְתִי
עַד מַסְמֵר אַחֲרוֹן

וְאֵיךְ זֶה צוֹעֵק כְּשֶׁמַדָּף
עֵץ יָפֶה לְפֶתַע נוֹפֵל
וְנֶחְבָּט בָּרִצְפָּה.

עֵינַי נוֹדְדוֹת אֵלָיו
הוּא קֶרֶש, בְּרָכָה שֶׁבָּטְלָה

וְכָל הַבַּדִים
מְרַקְּדִים סְבִיב טַבַּעַת
הָאֹרֶן שֶׁלוֹ
שֶׁיוֹדַעַת
הָיְתָה פַּעַם עֵץ.

,
מעבר לפינה: לגמרי לבד / גל ברזילי

תגיות: , ,

16 תגובות »

  1. אכן,”חדה ושקטה” – משקפת פרידה כואבת. שיר קשה שקל להזדהות איתו.
    תודה.

  2. לא פלא שהוא פארנוייד.

  3. שיר קינה המעוצב
    תוך התבוננות דקה ודו-משמעית
    בתהליך פירוק הארון
    על כל מרכיביו ההסטוריים
    והמטאפוריים, מנקודת מבטו.

    יפה.

  4. יפה!

  5. מקסים!

  6. השיר המורכב והמרגש הזה,שופע דימויים ומטאפורות, ראוי שיישמר וייקרא ביום תחיית
    המתים.פרידה היא אחת ההתנסויות הקשות בחיים.
    משורר אמון להחיות מחדש קרש מת,שיקרום עור וגידים,ויהיה לעץ חי, כפי שהיה טרם מותו.
    מעשה אמנות כזה שמור לטובים בין המשוררים,המשוררת הדס לאור אשור, אכן קורצה
    מזן כזה של משוררים.
    יעקב ברזילי

  7. כהרגלך, חדה, רגישה ולא צפוייה. יודעת להסתכל מסביבך ולהפוך כל פרט לשיר. יש אנשים שעוברים דרך החיים בלי לשים לב לסביבתם ויש אנשים כמוך. לאנשים כמוך קוראים אמנים.

  8. מוכשרת אין על מה לדבר!! יפה ומעורר הרבה חשיבה.

  9. הדס יקירה, מדהים כמה הרגישות המוצאת ביטוי עז ביצירתך מצליחה לרגש אותי.
    כתיבתך כמו לוח עץ חשוף ומחורץ.
    כמה טוב שיש בסביבה אנשים רגישים ומלאי חיוניות כמוך.
    יישר-כוח. צבייה.פ.

  10. שיר יפהפה. שירה מדויקת ומהודקת. בראבו !

  11. נרגשת, תודה.
    פלאשבק מוזר שהתרחש לפני כמה חודשים לאירוע מן החיים הקודמים, 1995, שחיכה בסבלנות שיגדירו אותו.

  12. אהבתי את השילוב המפתיע בין דימויי חולין לבין פיוט.
    הצורה הפתיעה אותי אף היא ותואמת את תחושת האֵבל על פירוק המציאות הקיימת.
    שני הבתים הראשונים גרמו לי לאשליה שאני מתעתדת לקרוא בתים מחורזים ומוקפדים בתבניתם, ואז הכול השתנה והתפזר. כמו נושא השיר.

    מעורר השראה ומרגש.

  13. ארונות וגוויות, הידיעה שהברכה בטלה ומעבר לפינה צפויה התפרקות טוטאלית, לא קלה לקריאה ועם זאת מרוממת.
    כתבת בכשרון רב.
    אני תוהה אם השימוש בדימוי האורן הוא דו משמעי ומרמז גם על שם של זה שעינייך עוקבות אחריו בחרדה.

  14. יפה. לא חשבתי על זה (אם הבנתי נכון את הרמז שלך). מעניין מי את, שלי, שמכירה את ה”גיבור” ממשפחת העצים. בחרדה? יותר נכון: בהחלטה נחושה לשקף לו, לא לתת לו להתחמק ממשמעות המעשה שלו. ולשקף גם לעצמי, שככה זה נראה ונשמע כשזה קורה. ככה בדיוק, ואני צריכה להיות שם ולהישיר מבט, כדי להאמין, כדי לדעת. מי הוא ומי אני ומה היה ומה הווה.

  15. שיר יפהפה!

  16. אפילו אני, שמבינה אפס בשירה ובאומנות התרגשתי.
    שיר שהוא באמת גם יפה וגם חזק מאוד. לא מוותר, לא מעגל פינות, נשאר איתך גם אחרי ומכריח לקרוא שוב ושוב.
    נהניתי.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.