* / יעקב זנדמן  

הַמַחְשָׁבוֹת
עַל הִשְׁתּוֹקְקוּתָה שֶׁל הַיָד
נִשָׂאוֹת עַל לִטוּפוֹ שֶׁל הַמַבָּט.
אַתְּ מַרְגִישָׁה אֶת זֶה בַּעֹרֶף?

,

מעבר לפינה: בפקק תנועה / טל אמוילס

תגיות: , ,

16 תגובות »

  1. אין כמו “…לִטוּפוֹ שֶׁל הַמַבָּט”,
    עד כדי יצירת צמרמורת …”בַּעֹרֶף”.
    מעט מילים שמביעות הרבה אומר.

  2. איזה יופי….

  3. יפה מאד! יישר כח יעקב

  4. כמו שכבר נכתב באחת התגובות מעליי:
    איזה יופי.

  5. עדין ורך

  6. והאם המבט, ושרירי היד, חשים את השתוקקותו של העורף, אף ללא כל מבט?

  7. שיר נוגע…

  8. כיף לה.

  9. המבט

  10. המון יופי במעט מילים

  11. תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים שעושים ככה נעים בעורף

  12. לו כך היו (יהיו) מחשבות תמיד…
    קסם :) )

  13. ארוטיקה עדינה במיטבה. מזכיר לי שיר קצרצר ויפהפה שפורסם כאן לפני ימים רבים. השיר היה מנקודת מבטה של האישה המלוטפת בעורף. נדמה לי שהוא של זיוה גל.

  14. חנה, אולי את מתכוונת לשיר הזה?
    http://www.zuta.org/?p=2543

  15. רותם, צדקת ותודה על התיקון. כוונתי לשיר של לי ועקנין. שני השירים של יעקב ושל לי משלימים זה את זה בצורה מופלאה. סיטואציה כמעט דומה משתי נקודות ראות.
    חנה

  16. אני בדרך כלל מרגישה את זה בבטן התחתונה…
    ואני אוהבת שירים קצרצרים כמו זה וכמו של לי ועקנין, תודה.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.