אחרי שבוע בחיפה / Mario  

וראיתי אותן מרחוק עומדות ומשוחחות אחת מול השנייה ברגע של פרידה צוחקות בקול ומתחבקות קלות עד הרגע של חיבוק ונשיקה קודם בלחיים ואחר כך היה נדמה בַּפֶּה אבל לא הצלחתי לראות כי שערה הפרוע הסתיר לי את הדבר הזה הכי חשוב שרציתי לראות והן היו שם זמן ארוך מן המקובל בשביל נשיקה וראיתי את ידה חובקת את מותניה כל כך חושניות ורגליהן הצטלבו בנחישות עד שליטפה את פניה והסתכלו זו בזו מאושרות ולא אמרו מילה התנשקו שוב ושוב שערה הסתיר לי למרות שניסיתי לזוז כמה שאפשר הצידה לא הצלחתי לגלות ואחר כך נסענו במכונית והיא סיפרה לי בפתיחות מפתיעה כמה היה לה טוב איתה כל השבוע במלון בחיפה מילאתי מצברים אמרה הלוואי יכולתי פעם בחודש להיות איתה שבוע במלון שהיה כל כך יפה ומתאים לציפיות רק המזרן אמרה היה לא טוב היה בור באמצע אז ישנו כל אחת בפינה אבל במשך הלילה התגלגלנו ומצאנו את עצמנו אחת בתוך השנייה מחובקות חחחח צחקה המיטה אמרה וראיתי בשפתיה כאשר אמרה המיטה ראיתי שפתיים משונות וּפֶה מלא זיכרונות טריים כאלה שגורמים לשתוק ולעצום עיניים ואני לא ידעתי את עצמי יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים היא גילתה משהו חדש אבל עוּבְדָה חזרה אליי ומספרת לי בּפרטי פרטים מה היה איתה כל השבוע בחיפה ובלילה התמסרנו זה לזו ואני חיפשתי בכל מאודי סימן כלשהו בגופה האם אפשרי הדבר שיהיו רמזים בגוף אחרי אהבה של אישה ואישה אבל כמה שחיפשתי וחיפשתי לא מצאתי דבר רק אמרה אחרי המשגל בפתאומיות ללא הקשר הגיוני שהיא לימדה אותה הרבה דברים חדשים בזמן הקצר שהיו ביחד ואני לא רציתי לאבד את עולמי ולא שאלתי אותה איזה דברים חדשים היא לימדה אותה לא רציתי לשאול אולי רציתי לדעת אבל לא רציתי שתספר לי מה היא למדה חדש לא רציתי לקלקל לי את חזרתה אליי אז אמרתי לה שאני מאוד שמח שלמדה דברים חדשים שאולי גם אני אלמד והיא שתקה רק שכבה והסתכלה אל התקרה מהופנטת מאושרת מעולם לא חשתי אותה כל כך מאושרת ויפה היופי הזה שרואים כאשר מאוהבים כאשר אוהבים וכאשר מאוהבים שכבה על גבה חולמת סודה הנפלא

,

מעבר לפינה: עונות השכנה / שמואל כהן

תגיות: , ,

12 תגובות »

  1. לקריאתי,
    כתיבה ‘תמימה’ המעצבת אבסורד לגבי
    היחס לסוד שאינו סוד.
    והאחזות בשגרה.

    ‘עצימת עיניים’, חוסר רצון לראות
    את הנורה / את המציאות הנדלקת מולך.

    “ואני לא רציתי לאבד את עולמי”
    כמוקד.

    תודה

  2. האם הכותב הוא המשורר “שחר מריו מרדכי” או שמדובר בכותב אחר?

  3. גליה, מה זאת היציאה הזאת? קצת הגזמת.

  4. יופי וכאב שזורים זה בזה לבלי הפרד.

  5. סיפור מפתיע ויפה .
    אהבתי

  6. עדיין מלווה אותי אוירת הסיפור.
    מריו, הצלחת ליצור מצב ריגשי מאד עדין וייחודי, תהייה, אהבה, הזרה… בשפה הנקייה ביותר האפשרית. תודה על החוויה.

  7. הכותב הוא מעט מציצן, מעט חרד, מעט מי שניצב על המשמר שלא ילקח לו מה ששלו, מעט נסער, מעט משתומם מגודל המעמד. מופתע, נרגש, נפעם להיווכח בעולם שנגלה לעיניו-עולם האהבה הנשית, ארוטיקה ואהבה כאחד. דברים שלא חלם לפגוש. והוא כעת יודע והוא בעל סוד ושותף לסוד. ובכדי שלא לאבד את אהובתו הוא משחרר לה חבל כמעט עד הקצה ויודע מה המחיר לכך. ומוכן לשלמו.
    אהבתי מאוד.

  8. מריו,
    “לא רציתי לקלקל לי את חזרתה אליי” –
    כמה רך ועגול הרגש המודע הזה
    המבקש להכחיש במילים את מה שרואות העיניים.
    הסיפור כתוב כולו ללא סימני פיסוק, בשפה חפה מיוהרה,
    ובכך הצלחת לבנות דמות אותנטית שפִּיה ונפשה שווים.
    תודה

  9. נפלא, מריו יקר,
    וגם מאוד אופייני לך.
    תחשוב אולי להחליף/להוריד את המשפט האחרון.
    הוא שגור מדי ומרוח מדי. תחשוב אולי על משהו יותר מפתיע.
    סי יו

  10. לגליה
    מדובר במריו אחר.
    לי
    מערכת ‘זוטא’

  11. לזיוה, גליה, איתי,צביה
    דבורה, רפי, מזי וגרא

    מכל משוב ומשוב השכלתי

    מודה לכם מעומק לב

    Mario

  12. סיפור מרתק, אירוטיקה מעודגת, כמו שאני אוהבת.
    האם אפשרית אהבת אמת בין שתי נשים?
    כן, בהחלט. והגבר קנאי לאהבה החדשה, אבל יודע כבר שאיבד אצלה עדיפות ראשונה.
    למה הטקסט נכתב ללא פיסוק בכלל, לא אדע, אבל לדעתי זה לא משרת את הסיפור.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.