עונות השכנה / שמואל כהן  

אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב
אֶת עוֹנָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכֵנָה
הַגְּרוּשָׁה.
פָּעַם בְּשָׁבוּעַ, בְּיוֹם שֵׁנִי
בַּצָּהֳרַיִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
בָּא הָאִישׁ הַהוּא
מֵעִירוֹ, מַעֲלֶה קוֹלוֹת תְּשׁוּקָתָהּ
אֶל חַלּוֹנָהּ.
בְּבֵיתוֹ מְחַכָּה אִשָּׁה יָפָה.

,

מעבר לפינה: נשק נשק / סרחיו דניאל צ’רטקוף

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. “אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב
    אֶת עוֹנָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכֵנָה
    הַגְּרוּשָׁה.
    פָּעַם בְּשָׁבוּעַ, בְּיוֹם שֵׁנִי
    בַּצָּהֳרַיִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
    בָּא הָאִישׁ הַהוּא
    מֵעִירוֹ, מַעֲלֶה קוֹלוֹת תְּשׁוּקָתָהּ
    אֶל חַלּוֹנָהּ.
    בְּבֵיתוֹ מְחַכָּה אִשָּׁה יָפָה.

    חלון מול חלון מתבקש כאן, לדעתי

    אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב
    אֶת עוֹנָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכֵנָה
    הַגְּרוּשָׁה.
    פָּעַם בְּשָׁבוּעַ, בְּיוֹם שֵׁנִי
    בַּצָּהֳרַיִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
    בָּא הָאִישׁ הַהוּא
    מֵעִירוֹ, מַעֲלֶה קוֹלוֹת תְּשׁוּקָתָהּ
    אֶל חַלּוֹנִי.

    ולגמרי מסתדר השיר
    ללא שורה אחרונה.

  2. חבל לי על אשתו היפה.

  3. ולי נראה שבזכות ימי השני שלו
    הוא מתייחס יפה יותר אל אשתו היפה .

  4. אהבתי את הטבעיות והפשטות של השיר
    בדרך של איזכורו האגבי והמפורט של יום שני בצהריים..

  5. אנטיתזה מוחלטת לשירם של עכברושי הבומטאון: “i dont like mondays”.
    ובנימה קצת אחרת, השיר קצר ומרחף לו על פני תופעה שגרתית בנאלית לכאורה בחייהם של ארבעה אנשים. אבל אין ספק שכל אחד מן הארבעה מתייחס לתופעת ימי שני זו באופן משמעותי. האיש ההוא שבא מעירו מצפה ומייחל לימי שני אלה כמו לטיפת מים במדבר. כמוהו גם אותה שכנה מהחלון. פעם בשבוע בימי שני, תשוקתה המינית פורצת ממעבה הווילונות ויורדת לרחוב האובק. אחר כך היאוש נעשה לה יותר נוח. השלישית, היא האישה היפה שמחכה לאיש ההוא מעירו, שפעם בשבוע טוענת אקדחה ונשבעת ללחוץ הפעם על ההדק ויהי מה. אלא ששוב, גם הפעם, המתנות יקרות הערך, ניחוח הפרחים וחיזורו המושלם, ידחו את מותו בעוד שבעה ימים… אחרון חביב הוא המספר, שכל ימות השבוע חייו מתים וריקניים. ורק ימי שני מלאים עניין, גירויים מיניים, רכלנויות וחומר טקסטואלי נפלא לכתוב אודותיו. הנה כי כן, הופך שיר קליל המרחף בפזרנות בנאלית להיות עולם ומלואו לארבע דמויותיו ולכולנו, הקוראים המשועשעים. אני כשלעצמי בהחלט אהבתי את השיר, או הסיפור הזה. תודה ליוצר.

  6. לחלוטין טבעי ויפה בפשטות שלו. ולא חבל לי על אשתו היפה, כי זו דרכו של עולם והוא לא נטש, רק ממלא מצברים וחוזר. ואולי לאשתו היפה באותה השעה…

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.