C’est la vie / איילת אוריון  

אֵלוּ הַחַיִּים
דָּבָר לֹא לָקַחְתִּי מִמְךָ

עַל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, עָנִיתָ בִּפְסִיקַת הָרַבָּנוּת:
בַּיִת
מַעֲרֶכֶת קוֹל
טֶלֶוִיזְיָה (כֵּן, כֵּן, מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא רָצִיתִי טֶלֶוִיזְיָה)
אֲבָל לָמָּה לְךָ מִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה? לָמָּה לְךָ
תְּמוּנוּתַי בִבְגָדִים, בְּבִצְבּוּץ הַתְחָלָתִי שֶׁל כַּנְפֵי אֶפְרוֹחַ, וְכָל
הַחִיוּכִים הַהֵם שֶׁל הָעוֹלָם בְּכַף יָדִי?

אֵלוּ הַחַיִּים
מְאַהֲבִי בָּא עָלַי מֵאָחוֹר
וְרַק עַל אַרְבַּע אֲנִי שְׁקֵטָה, וְיֵשׁ לִי כְּנָפַיִם דִמְיוֹנִיּוֹת לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל כִּעוּר הַסּוֹף
(וְאֵינֶנִי צוֹעֶקֶת כְּשֶׁכּוֹאֵב
וְאֵינֶנִי מְבַקֶּשֶת שֶׁיֶּחְדָּל, לְהֶפֶךְ
שֶׁיִּגְבַּר, שֶׁיִּתְעַצֵּם, שֶׁיִּשְׁתַּלֵּט עַל הַשֵּׁדִים)

פָּנִים רַבּוֹת לַמָּוֶת, אֵלוּ הַחַיִּים
בִּכְנָפַיִם שִׁלַּמְתִּי עֲבוּר הַשִּׁנַּיִם, עֲבוּר הַזָּנָב לְכַשְׁכֵּש
בִּתְשׁוּבָה, כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא לִי:
כַּלְבָּה

בְּאֵין בְּעָלִים, אֲנִי
נוֹשֶׁכֶת – לֹא נוֹבַחַת, נוֹבַחַת – גַּם נוֹשֶׁכֶת
כָּךֵ אוֹ כָּךְ, בְּאֵין בְּעָלִים
פַּרְוַתִי אוֹרֶכֶת פֶּרֶא
פֶּרֶא הַמַּבָּט הַמְּקַדֵּם לִטּוּף
בְּאֵין בְּעָלִים, לַמִּלָּה “בַּיִת” יֵשׁ שַׁלְשְׁלָאוֹת קְצָרוֹת
וְאַהֲבָה עוֹשָׂה לִי פְּרִיחָה בַּצַּוָּאר, הֵיכָן שֶׁמִּתְהַדֶּקֶת הַטַּבַּעַת

,

ללדיון על השיר באתר ‘האייל הקורא

מעבר לפינה: אל תשתוק לי / תמר רז

תגיות: , , ,

7 תגובות »

  1. “שִׁלַּמְתִּי עֲבוּר הַזּנב לְכַשְׁכֵּש
    תְשׁוּבָה, כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא לִי:
    כַּלְבָּה

    בְּאֵין בְּעָלִים, אֲנִי
    נוֹשֶׁכֶת – לֹא נוֹבַחַת, נוֹבַחַת – גַּם נוֹשֶׁכֶת
    כָּךֵ אוֹ כָּךְ, בְּאֵין בְּעָלִים
    פַּרְוַתִי אוֹרֶכֶת פֶּרֶא
    פֶּרֶא הַמַּבָּט הַמְּקַדֵּם לִטּוּף
    בְּאֵין בְּעָלִים, לַמִּלָּה “בַּיִת” יֵשׁ שַׁלְשְׁלָאוֹת קְצָרוֹת
    וְאַהֲבָה עוֹשָׂה לִי פְּרִיחָה בַּצַּוָּאר, הֵיכָן שֶׁמִּתְהַדֶּקֶת הַטַּבַּעַת”

    בעיניי זה השיר.
    וכך לדעתי הוא עוצר נשימה.
    חד, מדוייק צולב וממוקד.

    תודה
    זיוה

  2. מצמרר…

  3. כנראה שזוהי , מאיזו שהיא סיבה ,הבחירה לחיים שלך .

  4. גירושים קשים. אומרים שגירושים זה הדבר הכי קשה חוץ מהמוות.

  5. אין ספק שזה אחד השירים הטובים ביותר שפורסמו על במת הזוטא, אם לא הטוב מכולם. הריאליזם המצמרר שמצליח לעבור בשיר בכאבו הרב עובד בפשטותו. המטפורה של הכלבה מצליחה לא להישאר במלונת הניבים השחוקים אלא לעשות הזרה יפה למציאות. תאור סיום היחסים דרך חלוקת הקניין הרוחני ( מכתבי האהבה והתמונות) פורש את כל ההיסטוריה של הדוברת ובם זוגה וכך צורב את הלב כמו שהזכרונות מהביחד נצרבים לנצח ולשוא הוא הנסיון לקחת עליהם בעלות… השפה והמוזיקליות שבכתיבה מאייכים את חדות הרגש המצמרר ואת כאבה של החירות מאהבה, דרור שלא באמת נותן כנפיים. אהבתי ממש.

  6. כולי התפעלות מההתבוננות העצמית שאינה “נופלת” למסכנות קורבנית וגם אין בה משום ביטול עצמי. כמה אומץ בהתבוננות הזאת.
    אינני מסכימה עם העריכה של זיוה גל. למרות שאין כאן נטייה לתמציתיות, אף מילה אינה מיותרת. שיר מעורר הערצה!!!

  7. וואו. מצויין. ישר לבטן.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.