דרושים דרושות / איתי עקירב  

רַוָּק מֻבְטָל וּרְפֵה לָשׁוֹן
מְחַפֵּשׂ נַעֲרָה – אִשָּׁה (בְּגִיל הָעֲמִידָה)
נָאָה אַחֶרֶת.

שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה – קְשׁוּבָה
לֹא דּוֹרֶשֶׁת רַבּוֹת
וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת בֵּין לְבֵין.
אֵין צֹרֶךְ בְּמִנּוּן יֶדַע כָּלְשֶׁהוּ
בְּמִדּוֹת טֶפַח וְצֶבַע עֵינַיִם.

נוּכַל לְאֱכֹל פִּלְחֵי יְרָקוֹת וּמַאֲפֵה
קִנָּמוֹן עַל סַפַּת הָעוֹר בַּסָּלוֹן
כְּשֶׁנִּצְפֶּה שָׁעוֹת בִּמְסָךְ הַחֹשֶׁךְ וּנְשַׂחֵק שַׂח

נְשׂוֹחֵחַ מִלִּים, נְגִיעוֹת בַּלֵּילוֹת.

יֵשׁ לִי דִּמְיוֹן מְפֻתָּח
וְכֶרֶס קְטַנָּה, תַּחְתּוֹנֵי
מֶשִׁי צִבְעוֹנִיִים, אֲנִי שָׂמֵחַ
שֶׁהוּא עֲדַיִן עוֹמֵד.

,

מעבר לפינה: אסנת איטה סקובלינסקי

תגיות: ,

9 תגובות »

  1. יפה שאתה יוצר ביקוש גם לנשים בגיל העמידה, בד”כ קשה להן יותר בשוק.

  2. יופי! מזכיר קצת את אהרון שבתאי, ולטובה..

  3. אולי “רפה לשון”, כעדותו, אבל מיטיב לשחק במילים (במיוחד בשוּרות 11 – 12). חיוך.

  4. יופי של שיר, כמו צילום של סצנה כך ראיתי את זה , רואה אותו עומד על יד החלון בתחתוניו.

  5. בעיקר אהבתי את הבית השלישי,
    עם הפנטזיה הקונקרטית, הנוגעת כל כך…

  6. אירוניה במיטבה…

    מגוחך להחריד:)

  7. יש חן מסוים בתיאור הגיחוך והכיעור… לייק!

  8. נהדר לשלב הומור לבנליה העצובה, עזובה הזו של גיל מאוחר, בהחלט אוהבת

  9. נחמד, אהבתי את השיר. קצת עצוב, קצת מצחיק מצליח להוציא ממני מנעד שלם של רגשות…

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.