שירת הציוצים / אסנת איטה סקובלינסקי  

שירים שנכתבו בטוויטר (עד 140 תווים)

*כל המקומות הפכו לשדה תעופה ללא טיסות יוצאות. הדיילות אף פעם לא ישנות. הספסלים לעולם לא יהיה נוחים. אפשר לקפוץ מקצה השרוולים

*אני אוהבת גשרים שבורים שמובילים מנהר לאותו נהר ולא מגדה לגדה #Roma

*אלנבי בלוז הוא תפס אותי לאורו של המספר שש עשרה מדמדם ממונית השירות

*אני רוצה לגפף את גוף ההסברה ושזרועות הביטחון יחבקו אותי

*על הגג עץ התשוקה מתמוטט על חבלי הכביסה. השלוליות חלקן שתן וחלקן בריכה חצי נפוחה. הקרנו אופרה על לוחות השמש

*עם בקבוק יין טיפסנו על האנדרטה בכיכר רבין. כפכף האצבע שלי נתקע בקורות הברזל

*מזרן בתווך החדר. דיזנגופיה מקרקרת בתריסים. מחזורי שינה מושלמים רוקדים במעגל. היום הזה לא מתחיל בנקודה מסוימת

,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,מעבר לפינה: מפציץ B52 / רותם בכר

תגיות: , ,

7 תגובות »

  1. אני לא מהמצייצים, לא ידעתי שיש שם דברים כאלה.
    זה ממש יפה! בגלל, ועל אף, הצמצום =)

  2. חדשני ומעורפל!

  3. סוער ומרקד ונקרע ושב
    רווי ציוריות ודמיון
    כתוב נהדר לטעמי.

  4. למה “הספסלים לעולם לא יהיה נוחים.”? ויש עוד שגיאות הגהה ועריכה בקטע.

  5. טקסט קצבי, פופי, פרוע, כמו התנשפויות מהירות המבקשות
    למשוך חמצן בריצה קצרת הנשימה הזו. יופי ומתאים בול לטוויטר.

  6. גדול. מין כרוניקה של הפרגמנטריות התודעתית… כל פעם יש מין אמירה שירית מדוייקת “נטולת הקשר” (כמה קשה הרי לייצר אותן מתוך התכוונות נטו, שלא לומר בתוך “שיר מלא תוכן ומשמעות” עם אמירה, רגעי ההשראה המטאפורית לא תמיד באים בהזמנה וכו) והטוויטר הגדול בא ומסדר.

  7. לשירי טוויטר נוספים:
    http://twitter.com/osnatita

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.