שירי מגירה / יאיר בן-חור  

שִׁירֵי מְגֵרָה נִכְתָּבִים
כִּבְדֶרֶךְ אַגָּב עַל
אֵם הַדֶּרֶךְ
בִּשְׁבִיל שֶׁנּוֹעָד לְפוֹרֵר שִׁעֲמוּם

כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפוֹרְרִים חַלְבָה

,
מעבר לפינה: שירת הציוצים / אסנת איטה סקובלינסקי

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. אולי כדאי היה לקרוא לשיר הזה “שירי דרך”, כי זה בעיקר מה שעובר דרך הפירורים שבו, ודרך אגב, כאן יש לנקד את בַּשביל – בפתח.

  2. הי רוחה,
    לגבי הניקוד, אני חושב שפתח פירושו שהשביל מיודע (כי אז הבי”ת באה במקום ה”א הידיעה); כאן, לדעתי, המילה ‘שביל’ אמורה להיות לא מיודעת, ולכן יש לנקד את הבי”ת בחיריק (אותיות בכ”ל לפני אות שוואית).

  3. קצר וקולע.

  4. לכל אחד מאיתנו יש את שירי המגירה שלו. מעניין לקרוא מה אתה חושב על סוג שירים אלה. עבורי שירי מגירה הם שירים הסויים, שבבוא היום אותיר להוציאם ולהשמיע קולם.

    הדימוי של כתיבה שירי המגירה כלאחר יד, יוצר תחושה של פחיתות, אותה קשה לי לקבל… אבל זו רק אני ותחושתי האישית.

    כמובן שאתה זכאי לחשוב אחרת וזה בסדר גמור.

    הדימוי עצמו יפה בעיני… בעיקר החלבה :)

    אילנה.פ

  5. נחמד.

    הסיום מקורי ויפה בעיניי.

  6. תודה לכולם על התגובות.
    השיר במקור מחזיק שני בתים ובזוטא ביקשו לפרסם רק את הבית הראשון.
    לגבי בשביל – זה כל הרעיון, ליצור דו־משמעות עם בשביל (=למען, כדי) לעומת שביל (דרך) וגם הפועל שבא מיד לאחריו (נועד) מדגיש זאת. הניקוד בפתח מפרק את דו־המשמעות והורס מעט.

    שוב תודה!

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.