הומלס / נורית פרי  

זוֹחֵל בֵּין הַבִּיבִים
בֵּיתוֹ עַל גַּב
מְשַׁרְבֵּב מַבָּט קָהוּי
אֶל הַמְּמַהֲרִים
לְבַיִת חַם בִּקְצֵה סוּפָה.

נוֹשֵם לִזְכּוֹר
שֶׁהוּא זָקוּק לְחֹפֶשׁ,
לַאֲוִויר פָּתוּחַ,
גּוֹעֵר בִּכְמִיהָתוֹ
לְאַרְבָּעָה קִירוֹת חַמִים.
מַלְבִּישׁ אֶת עֶרְגָּתוֹ שִׁרְיוֹן
נֻקְשֶה כְּמוֹ הַמְּעִיל שֶׁלֹא כֻּבַּס שָׁנִים.

שׁוֹאֵב עוֹד לְגִימָה שֶׁל וֹודְקָה
לְהֵאָסֵף אֶל הַחוֹלְמִים

,

מעבר לפינה: הגן / אילן וייס

תגיות: , ,

11 תגובות »

  1. היי נורית תמונה כל כך עשירה ויחד עם זאת מדוייקת ומרוכזת של דמות ההומלס.נפלא

  2. שיר מרתק על השוליים של החברה ועל הבחירה בשוליים לא רק ממצב של אין ברירה. לדעתי, הכתיבה של השיר בגוף שלישי נסתר מחלישה אותו כיון שהיא מרחיקה את הקוראים מהחוויה של ‘להיות הומלס’. אולי קשה לכותבת לשים עצמה באופן בלתי אמצעי.. לא שאני לא מבינה אותה אבל השיר כשיר היה מתחזק מבחירה בגוף שני או אפילו להעז ולכתוב בגוף ראשון.

  3. תמונה מדוייקת ורגישה. מזכיר את המשורר יבי שחי ופעל בתל-אביב.

  4. שיר שזקוק ליותר מקריאה אחת כדי לגלות את מלוא רבדיו. חושף בחסכנות מדויקת דיוקן של מי שחי בשולי החברה ספק מתוך בחירה ספק מתוך כורח. השיר בונה כלפיו יחס דו ערכי. מצד אחד, ההומלס קהוי המבט המושווה לבעל חיים הזוחל בביבים מעורר רתיעה וחמלה, מהצד האחר הוא מעורר גם סוג של כבוד על חיים של חירות וסירוב לשלם את מחיר הדורסנות הקפיטליסטית. כך או כך, מכמירת לב היא נוקשות ההגנות שנדרש לסגל לעצמו אידיאולוגית כדי לשרוד את החיים הקשים בשוליים, נוקשות המשולה למעיל שלא כובס שנים. אהבתי מאד.

  5. חילזון הומלסי כיאה וכיאות:)

    יפה מאוד.

    והיום, חילזון עוטה שריון זוחל בין הביבים
    הוא גם מחאה חברתית.

  6. הסוף כל כך יפה!!

  7. המון תודה לכל המגיבים על המילים החמות

  8. מבט נוגע של מורכבות הבנה וחמלה

  9. השיר מצייר צב חוצות , איפה שהוא נמצא שם ביתו, ועדיין הוא משתוקק לבית ”אמתי”. גם הצבעים בשיר ”צביים” – דלוחים, לא מכובסים, צבעי ביבים.
    מאוד יפה

  10. הדימוי של ההומלס כצב הנושא את חייו משאו ומשנת חייו על גבו. מצויין
    הקונפליקט של עליבות הביבים מול החופש האולטימטיבי מועבר אלינו דרך האויר שהוא נושם לזכור-נפלא, ודרך ריח וצבע הבגדים הלא מכובסים.והכי יפה הסוף-כן כולנו רוצים קצת אומץ לחיות את החלום של החופש האמיתי.
    אהבתי מאוד.

  11. במקרה נתקלתי בשירך
    יפה כמו תמיד
    שפה עשירה
    דימויים שמזכירים צב

    מַלְבִּישׁ אֶת עֶרְגָּתוֹ שִׁרְיוֹן
    נֻקְשֶה כְּמוֹ הַמְּעִיל שֶׁלֹא כֻּבַּס שָׁנִים
    בודד כמו צב שמופיע משום מקום
    הכול אצלו עובר לאט

    מְשַׁרְבֵּב מַבָּט קָהוּי
    אֶל הַמְּמַהֲרִים

    ואולי הזמן שעובר לו מהר ביותר
    הוא זמן השינה ובמקרה הזה
    הוא נעזר במשקה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.