הוראות לתפקוד נכון / דיתי רבנר  

קְנִי לְעצְמֵךְ מֵצִית
וְלֹֹא תִּזְדַּקֵּקִי לְחַסְדֵּי אֲחֵרִים
שֶׁיַלְהִיטוּ בָּךְ אֵשׁ.

שְׁבִי לְיַד שֻלְחַן בְּבֵית קָפֶה
פִּטְפּוּט זָר וּמְכוֹנַת קָפֶה מְלַהֶגֶת
יְאָרְחוּ לָךְ חֶבְרָה דּוֹמֶמֶת.

אֶת הַפֵּרוּשׁ הַנִיחִי לְמַלְאֲכִים
שֶׁיְשַקּרוּ וְיֹאמְרוּ שֶׁבְּדַפֵּי הַעָתִיד
יֵשׁ קִפּוּל טוֹב יוֹתֵר.

בְּשׂוֹרוֹת הַנִיחִי בְּסַל חֲרָדוֹת
כַּבְּסִי אוֹתָן שׁוּב ושׁוּב
לְבַסוֹף תִּהְיֶינָה נְקִיּוֹת.

אִמְרִי לְאִמָּא שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתָה,
פַּעַם לֹא הִסְפַּקְתְּ, עַתָּה הִיא מַאֲזִינָה,
יֵשׁ לָה אָזְנֵי-עֲנָנִים.

סַפְּרִי לִיְלָדַיִיךְ שְׁקָרִים לְבָנִים
הַאֶמֶת יְכוֹלָה לְחַכּוֹת
מִמֵילָא הִיא תּצוף כְּשֶׁמֶן בְּמַיִם.

(פּוֹגֵגִּי מַר בְּכוֹס קָפֶה עִם וָנִילָה.)

סִפְרִי עַד עֶשֶׂר מַכּוֹת,
תִּתְאַהבִי בְּעַצְמֵךְ, כָּךְ רָאוּי,
סֶרַח-עֹדֶף-נִלְוֶה.

אַבָּא שֶׁלִי הוּא אַבָּא שֶׁלִי
הוּא הָיָה, לֹא הָיָה אַבָּא.
הָיָה.

חִדְלִי לִהיוֹת יַלְדָּה גְּדוֹלָה,
שָׁנִים חָפְרוּ בּוֹרוֹת בֵּין קְמָטִים
בָּם מֻטְמָנִים חֲרוּזִים.

קְנִי לָךְ מַחֲרוֹֹזֶת כְּחֶבֶל תְּלִיָּה
הַתַּלְיָנִים בְּחֻפְשָה,
עִזְרִי לְעַצְמֵךְ.

,

מעבר לפינה: תמורה / רענן בן-טובים

תגיות: , ,

13 תגובות »

  1. אני צריכה לקרוא עוד כמה פעמים,
    בינתיים רק אומר ששני הבתים האחרונים חזקים, מצמררים.
    משהו בנימה הקונקרטית והישירה,
    אולי אפילו צינית.. “התלינים בחפשה / עזרי לעצמך.”
    מעולה!

  2. מקורי מאד, פותח במשנוררי האש, כמה שגור, כמה מיוחד בתוך השיר.
    אין כמו הפואנטה בסוף. מנטרה הכי נכונה שיש, “עזרי לעצמך!”

  3. כמה יפה וכמה כואב!

  4. שיר יפה
    ארוך אך הבהירות מקלה על כך
    המסר וההבעה מאד עוצמתיים

  5. 3 הבתים שלפני הסוף לגמרי לא מתחברים לי עם הרצף אם כי הדימויים בהם נפלאים.
    חוץ מזה- השיר יפהפה, נפלא, השילוב בין מה לעשות ולא לעשות ובין הדברים הקטנים של החיים (קפה, חברים, ילדים, כביסה) מרתק, סגנון הניו אייג’ (“תתאהבי בעצמך”) הנלעג (“ממילא היא תצוף כשמן במים”, “סרח עודף לווי”)והחיים, החיים, החיים.
    שיר נהדר, חודר לבבות.אחג הטובים פה. תודה.

  6. דיתי, אני לוקח איתי את השורה האחרונה בשיר: עזרי לעצמך. כי כפי שעלה כבר בהתכתבויותינו: נחישות, דבקות במטרה וכל דבר מגיע בזמנו. ברכות.

  7. אני מוסיף את שלשת השורות האחרונות לסוף,-חזק,מצוין.

  8. נואש וכואב, שיר ממוקד, בהיר ויפה

  9. אמיתי, חזק ועצוב

  10. עם הוראות מדוייקות כאלה, אין סיכוי לפספס.
    את המחרוזת כבר קניתי…
    שיר שמלמד על נסיון חיים עשיר.

  11. עוד קורא ומהרהר
    שיר המחורר בנפש .

    כשהאמת רוצה להיות פיוטית היא יוצאת בדמות שיר המדבר
    ביחוד רב על כל מה שלא מת.
    באמת.
    שאולי רק צריכים לזהות ולהיות..

  12. אכן יוצרת
    אהבתי זו מילה קטנה…

  13. אהבתי! הייתי מוותרת על הבית עם האבא (שלישי לפני הסוף), אין צורך להכביד והוא גם עוצר את הרצף והמנגינה של השיר כולו.
    (השיר מזכיר לי קצת את “לחיות נכון” של רונה קינן, בשפה פואטית כמובן…).

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.