חטאת / עופר בור  

לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ    ויֹּאמֶר קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה    וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו     ויַּהַרְגֵהוּ      (בראשית ד’, 7-8)

חֲלַקְלַק,
אֲנִי רוֹבֵץ
בְּשׁוּקֵי מַמְלֶכֶת.
לְנֶגְדִּי
מוֹשְׁלִים לְשֶׁעָבַר
מִתְחַנְּנִים לִנְדָבָה.

חֶטְאָם לֹא מְכֻפָּר
וַעֲווֹנָם זוֹעֵק
“אֵי, אֵי אָחִיךָ”

בְּמַחְשַׁכַּי,
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
אֲמַרֵק נִיבִים
אַמְתִּין לְהִזְדַּמְּנוּת
לִטְבֹּעַ בְּמִצְחַם
אֶת נִקְמַת הַשִּׁבְעָתַיִם

,

מעבר לפינה: לא תרצח / מאי קסטלנובו

תגיות: , ,

6 תגובות »

  1. שיר מקראי. יפה השיבה למקורות.

  2. שיר קשה מאוד להבנה. אני מודה, לא הבנתי בדיוק את הבית האחרון.
    במי בדיוק הכותב מבקש לנקום? הרי המושלים כבר ירדו מגדולתם הם כבר לשעבר, וכעת מקבצים נדבות… לא ברור.

  3. נהדר עופר. כואב עד מאד לאור המציאות העכורה שקוראים עליה יום יום בעתון. כשעשירים ומושלים חוטאים – לא מספיק שהם ירדו מגדולתם. עונשם צריך להיות כפול ומכופל דווקא משום שאמורים היו להיות מודל מורם מעם.

  4. אני אוהבת מאוד את הדרך בה המתח נבנה לאורך השיר. הקצב השקול והשפה הטעונה הולכים טוב עם הציטוט. השיר עצמו לא ברור לי, גם לאחר מספר קריאות, והפירוש היחיד שהצלחתי להצמיד לו הוא על תחושת השחרור שבקבלת העונש והכפרה, וכן שהתשוקה, גם לאחר החטא והכפרה, לא נעלמת ועדיין לא ניתן למשול בה.

  5. הנחש מגן עדן, זה שפיתה אותנו לאכול מעץ הדעת הוא לדעתי הדובר בשיר. השיר מדבר על רגשות קמאיים, על תאוות הנקמה, על הכעס והתשוקה להעניש את אנשים שפשעו לנו. זה מאוד לא מנומס, זה לא פוליטיקלי קורקט וזה מה שיפה בשיר ובשירה בכלל – האפשרות להתחבר לחיה שבנו. התרבות – אמרו את זה קודם ובטח טוב יותר- היא רק צפוי דק.
    עופר, שיר מצוין

  6. עופר
    אוהבת את השיר על מסתוריותו.ככל שאני קוראת בו יותר הוא מעביר בי צמרמורת.מעורבבת בו מרקחת של רגשות מהפיתוי דרך החטא ועד הנקמה.אפשר לפרש את השיר כשיר חברתי או כשיר אישי לי זה לא משנה- מעניינת אותי ההתמודדות של היחיד כפי שהיא משתקפת בשיר מול כל הסערה הזאת.
    יופי
    אוה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.