* / נורית פרי  

אֲנִי נוֹשֵׂאת הַמַּפְתֵחוֹת שֶׁל שַׁעַר הַזִּיכָּרוֹן.
בִּשְׁנָתִי אֲנִי טוֹמֶנֶת אוֹתָם תַּחַת הַכָּר
רוּחַ לַיְלָה מְקַמַּחַת עֲרָפֶל סְבִיבִי
אֲנִי תּוֹעָה בֵּין שָׁנִים עָבוֹת גֶּזַע
יְדֵיהֶן נִכְרָכוֹת

לְפַתֵּל מַחְשָׁבוֹתַיי.
כְּשֶׁאָקוּם, הַסִּימָנִים עַל לֶחְיִי
יָעִידוּ כִּי נַמְתִּי עַל מִשְׁמַרְתִּי.
וְשׁוּב אֵינִי יוֹדַעַת
הֲאִם אֲנִי שֶׁל פַּעַם?
הֲאִם שֶׁל עַכְשָיו?

,

מעבר לפינה: משהו מפורק / זיוה גל

תגיות: , ,

11 תגובות »

  1. השינה מטשטשת בין ‘פעם’ ועכשיו’, מעכשוות את הפעם, ומזכירה לנו “שָׁנִים עָבוֹת גֶּזַע” שעודנו תועים בינם, שמרכיבים אותנו ל”תלי תלים של תולדות חיי” (ויזלטיר).

  2. יפה ההטיה “מקמחת”.

  3. הרעיון של אחיזה במפתחות השינה ואי היכולת לעמוד על המשמר יפה בעיני
    עפרה

  4. בשיר היפה הזה, יש תיאור פלסטי של מצב נפשי, חלומי, כאשר הציירת-המשוררת ממסגרת את החלום בהצהרה; “אֲנִי נוֹשֵׂאת הַמַּפְתֵחוֹת שֶׁל שַׁעַר הַזִּיכָּרוֹן.”
    מכאן היא מאפשרת לעצמה לתהות ולתעות על מהות התפקיד שקיבלה על עצמה, כאשר המציאות ההזויה והנחלמת מתערבת במחשבותיה ובמקומה כאן ועכשיו, ומתעתעת בה וביכולתה לזכור ולדעת מי היא. לדעתי, השאלה המסתתרת בתוך השאלות הילדותיות “האם אני של פעם? / האם אני של עכשיו?” היא שאלה קיומית, מטפיסית, מעל ומעבר לזמן, האם אני, אני?
    והאם יש בכוח הזיכרון ובשליטה על הדעת, לחזק, ולנחם את האני ואת זהותו.
    אולי לחלום פתרונים.
    לדעתי השורה הראשונה יכולה להיות כותרת השיר. תודה לנורית.

  5. תודה לכולכם על התגובות מחממות הלב….

  6. שיר מהורהר ויפה. השיר משוטט בין שאלות קיומיות על קשר בין זכרון, עבר והווה לבין תמונה לילה ערפילית – שינה שהיא כמו מות קטן. גם הדימוי של עץ עבות מעלה במחשבה שורשים שהם העבר והתפתלויות ענפים להווה.
    גם אני חושבת שהשורה הראשונה יכולה להיות שם השיר.

  7. שיר מרגש ונוגע. קראתי אותו בדיוק כשהתעוררתי, עדיין מכורבלת בערפל החלום האחרון..

  8. יפה – בעיקר, בעיניי, תמונת התעייה ביער המעורפל של הזכרונות.

  9. שיר נפלא שנע במסדרונות הזיכרון בין הוה לעבר . נורית מפליאה בדימוייה להכניס אותנו לאוירה של כובד גרירת מפתחות ושורשים נכרכים – ויחד עם זה רחוף מחשבתי עם שאלות קיומיות .
    אהבתי מאוד את השורה-רוח לילה מקמחת ערפל-מקורי ומוחשי.
    אוה

  10. תודה על התגובות החמות

  11. אהבתי מאד.
    אהבתי את הידיים הנכרכות לפתל את המחשבות ואת רוח הלילה המקמחת.
    אהבתי את השאלות הקיומיות המעידות על מצב היקיצה והתהיה עד התבהרות המחשבות.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.