שיר מס’ 3 / איל  

מֵעַל לַבּוּרְגֶרָאנְץ’ סְנִיף הֶרְצְלִיה -
בִּטּוּחַ לְאֻמִּי
חַלּוֹנוֹתָיו עִוְרִים כְּמִּשְׁקְפֵי שֶׁמֶש
וּמִתַּחְתָּיו – לַחְמָנִיּוֹת וּקְצִיצוֹת, לַחְמָנִיּוֹת וּקְצִיצוֹת
שֶׁמֵּעֲלֵיהֶן מִשְׂרְדֵי הַבִּטּוּחַ הַלְּאֻמִּי
שֶׁמִּתַחְתָּם מַגָּשִׁים מֻכְתְּמֵי שֻמָּן
וּמֵעֲלֵיהֶם בִּטּוּחַ לְאֻמִּי סְנִיף הֶרְצְלִיָה
שֶׁרִצְפָּתּוֹ הִיא תִּקְרַת הַבּוּרְגֶרָאנְץ’
שֶׁמֵּעָלָיו מִתְנַהֲלוֹת רְשִׁימוֹת הַתּוֹשָׁבִים
שֶׁמִּתַּחְתָּן כַּמָּה מֵהָרְשִׁימָה
קוֹנִים בָּשָׂר וְשֻׁמָּן
וְאִם יַחְלִיפוּ פַּעַם סְנִיף בִּסְנִיף
הַאִם יוּגְשוּ קְצִיצוֹת עֲטוּפוֹת
בְּדַּפֵּי מִרְשַׁם הַתּוֹשָׁבִים
וְהַאִם בִּסְּנִיף שֶל מַעְלָה
אוֹ בִּסְנִיף שֶׁל מַטָּה

,

מעבר לפינה: הולך אל פיטוריו / יודית שחר

תגיות: , ,

5 תגובות »

  1. ההתחלה ניבאה לי שיר עם אמירה חברתית חדה. יחד עם זאת, נשארתי בתחושה שאם “כמה מרשימת הביטוח הלאומי קונים בשר בבורגר ראנץ’” אז המצב לא כל כך נורא… לדעתי, עדיף לשיר בלי השורות האלה…

  2. השיר “נראה” כמו שרטוט מבנה, המגלה שהאפיונים הפיזיים והתפקודיים שלו מתערבבים בצורה סוריאליסטית עם הזדקקות ה”תושבים” – הן לבשר ושומן הקציצות, והן לדפי מרשם התושבים ששם ימצאו את זהותם – “בִּסְּנִיף שֶל מַעְלָה /אוֹ בִּסְנִיף שֶׁל מַטָּה”
    שיר מעניין, מאתגר ומפתיע!

  3. מחוכם.
    אני במקרה בכירה את שני הסניפים ודלגתי בקלילות מקומה לקומה, היה קצת מעייף.

  4. מחוכם.
    אני במקרה מכירה את שני הסניפים ודלגתי מקומה לקומה, היה קצת מעייף.

  5. שיר מיוחד במינו
    ובכלל את כל הגיליון אהבתי.

    גם אני הייתי מוותרת על שורות 6,7,
    מהסוף.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.