עַדְלָיָדַע / עקיבא קונונוביץ  

הַיּוֹם

אֲנִי אוֹהֵב

עֵינַיִךְ חוּמוֹת

שְׂפָתַיִךְ

רַעַד בְּנִימַי

שִׁיר מְפַכֶּה

בְּכַפּוֹת רַגְלַי

וְעוֹלֶה

אֶל גַבִּי

הַמִּזְדַּקֵּף

אֲנִי

רוֹאֶה

אֶת הֲמָנִי

תָּלוּי

עַל עֵץ תַּפּוּחַ

בְּגַנִּי

,

ירושלים, י”ד באדר תשס”ט

,

,

מעבר לפינה: יחפה ועלגת / אביטל ז’נט קשת

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. שמחה להיתקל שוב בעקיבא קונונוביץ’. “הקול והקולר” אצלי על המדף. השיר יפה מאוד, אבל לא הבנתי – המני – המן? זה ממגילת אסתר? בכינוי שייכות?

  2. יפה השיר המפכה ועולה.

  3. לליאב חן ועקנין:
    כן, מדובר בהמן מהמגילה, המני.
    אני שמח שקראת את “הקול והקולר”. ב-2004 הופיע ספר שיריי השני “הקולר והקול”. תודה על תגובתך.

    לעדה:
    מודה לך על חוות דעתך.

  4. אהבתי

  5. מאיר, תודה,

    עקיבא

  6. המתח בין הארוטיקה לבין הסיפור הדתי מרתק בעיני.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.