מערסל אותי סיבובים / רונית בר-לביא
מֵרֶגַע שֶׁרָאִיתִי יָדַעְתִּי.
בְּעֵינַיִךְ הַטּוֹבוֹת,
שָׁם אֶהְיֶה.
שָׁם אַפְקִיד דְּבָרִים וְאֶבְטַח,
לְמִשְׁמֶרֶת עוֹלָם אוֹ מִשְׁמֶרֶת שֶׁל רֶגַע –
הַיְנוּ, הַיְנוּ הַך.
מֵעַרְסֵל אוֹתִי סִבּוּבִים
יוֹפְיֵךְ הַנִּשְׁמָתִי.
אֲנִי מְעַרְסֶלֶת אוֹתָךְ.
וּשְׁתֵּינוּ יָפוֹת –
יָפוֹת
כֹּל כָּךְ.
,
יופי של שיר.תחושה של אמהות. מרגש מאד. תודה.
בשונה מהמגיבה הקודמת, השיר לא מעורר בי תחושה של אימהות אלא של אהבה בגובה העיניים – אכן יפות כל כך!
“מערסל אותי יפה יופיך הנשמתי”
יופי של שורה
אהבתי את שירך
צ”ל “מערסל אותי סיבובים יופייך הנשמתי”-תיקון ציטטה
ברור לי שהשיר כתוב על אהבה
לא ברורות לי צמד המילים ‘יופייך הנשמתי’ רוצה לומר יפי הנשמה ???
יכולתי לא להגיב ,אך אם קראתי , ברצוני להבין.
לטעמי יופי אינו יכול להיות נשמתי
נשמתי יכולה להיות יפה .
ואולי אני טועה .
פשוט יפה, אך לא פשוט, רואה ערסל בתוך ערסל.
ושפע אהבה
בא ביום האישה
להתראות טובה
לדבורה מור:
שאלה טובה, תודה.
“יופייך הנשמתי” – יפי הנשמה שלה, כן,
אבל הוא כזה שהוא נוסך בה גופה יופי,
כלומר הוא נגלה גם בעולם החומר.
יש בעיני יופי שהוא נשמתי – יופי שבוקע את גבולות
הגוף או הנשמה ומחבר בין גוף ונשמה.
ותודה כל כך לכל המברכות !!!
רוניתה מתוקה. קיבלתייייי. “ושתינו יפות” חזק ביותר.אם את מצליחה לראות את עצמך יפה כמו נשואת האהבה, הרי שזאת אהבה טובה. אהבתי.
מעניין כמה לא פשוט לפעמים לקלוט קשר אהבה והתפעמות בין שתי נשים, גם בשיר של נועה רז (אחת המגיבות כותבת “בינך לבינו”, על אף הניקוד…) . והשיר הזה, נפלא כל כך, אהבה ויופי מעבר לגוף, ובתוכו. שיר על אהבה ממבט ראשון, ואולי כל אהבה היא ממבט ראשון… “מרגע שראיתי ידעתי/ בעיניך הטובות,/ שם אהיה.”
נורא יפה ונוגע
שיר מאד יפה! עוה רצון לקרוא שוב ושבו..
גם אני אהבתי את צמד השורות “מערסל אותי סיבובים/ יופייך הנשמתי”. אין לי שום בעיה עם יופי נשמתי, זה נראה לי מקביל ל”יופי גופני”.
אני אוהבת בשיר הזה
את הריתמוס והקצב
ואת המסר הרך שהוא מעביר.
דווקא למילה לערסל, אני לא מתחברת
(כמו גם למילה אתמוליי – שלא נמצאת כאן)
אולי בגלל השימוש הרב בה, לאחרונה,
מדי רב לטעמי.
תודה
זיוה
נקרא לי כמו שני שירים מצורפים – או כך בהעדפה האישית שלי. השיר הראשון מסתיים אחרי ‘היינו הך’, והוא דווקא מדבר אליי יותר. ברכות על הפרסום, רונית. וברכות לזוטא על גיליון המאה ועל תחילת הספירה ל-200.