מראה עגולה / מיקי הראל
בעקבות ‘נישואי הזוג ארנולפיני’ מאת ואן אייק. הוצג בתערוכה ‘שיח מתוק’ (2000) במשכן האמנים בהרצליה.
,
בעקבות ‘נישואי הזוג ארנולפיני’ מאת ואן אייק. הוצג בתערוכה ‘שיח מתוק’ (2000) במשכן האמנים בהרצליה.
,
עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.
יפהפה, מיקי!!!
נהדר מיקי
תודה מירה ותודה איריס
שכחתי לגמרי כי הראש שלי נתון בסד כלשהו… אני מיד מעלה לפייסבוק ולשאר המקומות הראויים
גם אני הייתי רוצה טקס נישואים רומנטי כזה. איזה כיף להם בתוך מראה עגולה. לא כמונו מתחתנים במשרד מול פקיד.
עבודה יוצאת מן הכלל, הפרשנויות והדימויים שלך תמיד מעניינים אותי .
הדימוי של המראה העגולה יפה באופן מיוחד.
איתי
עד כמה שזכור לי, כי אני מזמן מחרימה טקסי חתונות מוטרפים ועתירי בזבוז. הם בדרך כלל בגני ארועים אקזוטיים משהו, או אולמות מפוארים/מכוערים
הלואי שאנשים היו מתחתנים היום כמו ידידנו ארנולפיני עם אשתו ההרה והגאה המצביעה בציור השלם על בטנה וכמה סמלי פריון, אהבה, בטחון כלכלי ואושר, סביר להניח שהם גם האריכו ימים יחד…
תודה מיכל, הפרשנות הקטנה לזה שמעליך תופסת:)
אגב בכלל לא היה אכפת לי להתחתן אם בכלל צריך במשרד. רק לא באולמות פאר. ובמראה עגולה, תשאלו את ון אייק הוא ידע שזה נהדר!
איתי
עד כמה שזכור לי, כי אני מזמן מחרימה טקסי חתונות מוטרפים ועתירי בזבוז. הם בדרך כלל בגני ארועים אקזוטיים משהו, או אולמות מפוארים/מכוערים
הלואי שאנשים היו מתחתנים היום כמו ידידנו ארנולפיני עם אשתו ההרה והגאה המצביעה בציור השלם על בטנה וכמה סמלי פריון, אהבה, בטחון כלכלי ואושר, סביר להניח שהם גם האריכו ימים יחד…
אם הייתי מתחתנת היום איתי, הייתי בוחרת במשרד הכי צנוע לצורך העניין
אני התחתנתי בעיריית גראסיה בברצלונה מול פקיד מעצבן שביקש להביא שני עדים. זה היה הרבה יותר טוב מאשר במשרד הפנים עצמו.
יפה וחכם
כמה – מחווה למראה עגולה
כמה כחול, כמה אדום, כמה סגול,
כמה גלִי העגוּל, כמה אור מתעגל במראה עגולה,
מה נפלא האור הלבן בחלון המרובע, קורן קימורים בוהקים אל
מרכז החלל העגול, מחזיר את נוגה הרגע האחד (זמן בלתי מוגבל),
אל אדוות הגלים, פרחי אור זהובים וידיים חובקות עולם, עגול, עגול, עגול . . .
של נישואי הזוג ארנולפיני, (ואן אייק), שחזרה והכילה במכחולה – מיקי הראל.
איזו שלווה מהדהדת מחזיר אישון העין הגדולה
באישוניו הנישָׂאים ונושְׂאים את הרז
ובכפות ידיהם השלובות
סוגרים מעגל.
איתי, אני רואה שעניין החתונה לא מניח לך, ממליצה בחום על חיי שתוף ואהבה בלי פורמליות ובעיקר בלי רבנות. מאד מעריכה את מסורות העבר אבל אנחנו ממש בשניה הזו מזנקים לעתיד, וכאן הדברים שונים ואם יש דבר שאני ממש לא אוהבת זו ההפרזה בצורך להוכיח את האהבה והמחוייבות, על חשבון אבא ואמא ברב פאר והדר. אז אני שמחה שעשית זאת בעיריית גארסיה שבברצלונה ומקווה שאתה חי חיים מאושרים ושלמים…
מירי תודה כפולה ומכופלת
לחחה שפרא, שלא בדיוק מזהה את שמך… תודה על שיר ההלל שכתבת לי, חשתי צמרמורות של עונג לאורך גבי וזה ממש נחמד לקבל שיר בתמורה לציור:)
למיקי! אני עדין שוחה בים האדוות העגולות, האורות והמראות שלך.
תודה על מעגלי העונג.
[גלגוליו של שמי הקצר – רחל, נהיו ל-רוחל’ה, ובמשך השנים תפסו רוח ועצרו ב-רוֹחָה.]
לקח לי זמן והחלטתי להתפשר עם העובדה שאני מעתיקה את שמך כמו תוכי, עכשיו הבנתי ותודה על ההסבר
איזה עומק ויופי של עבודה.
מקסים, מיקי. עם חתונה או בלעדיה – הצבעוניות, ההשתקפות והמתח
בין מסורת לרעננות צורנית עושים את זה.
תודה אווה.