כנף בגד / לי עברון-ועקנין  

מה הייתָ לי? כנף בגד, קצה חלום, זיכרון עיניים מחייכות. מה היית לי שתקשה עלי הפרידה?

היית צעיף דק, שקוף כמעט אבל לא לגמרי, שמאציל מחסדו על היומיום ומרכך אותו.

וכעת הצעיף הוסר והשמש בוהקת והיומיום תובעני, ואני

,

מעבר לפינה: נ.ב. מן העיזבון / גד קינר

תגיות: , ,

9 תגובות »

  1. שיחקת אותה, לי, אכן, טקסט זכוכיתי ובהיר אך נראה קטוע בסופו… אלא אם כן, מתבקשת כאן קריאה מעגלית כלומר, לקראו מן ההתחלה מיד לאחר הסיום.

  2. יפה מאד מאד..

  3. עצוב…

  4. יפהפה.
    לא צריך להוסיף מילה .

  5. יפה בעיניי הדימוי של הצעיף המסנן את היומיום הבוהק-מדי. וגם הסוף הפתוח, שמשתלב בתיאור המרפרף הזה.

  6. מקסים.

  7. הרבה תודות. שמחתי בתגובות. איתי, קריאה מעגלית היא אחת האפשרויות, וגם קיטוע לא נוח שמפגיש צורה ותוכן.

  8. אהבתי את השיר. הקיטוע בסוף התאים לי. כמו קריעה, של הצעיף, של בגד (על האסוציאציות שזה מעורר). יפה.

  9. תודה נורית :)

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.