נ. ב. מן העיזבון / גד קינר  

לאהובה

אִם לֹא תִּהְיִי יוֹם אֶחָד אֶשְׁכַּב בַּצָּד שֶׁלְּךָ
בּוֹ אַתְּ נוֹדֶדֶת זֶה אַרְבָּעִים שֵׁנָה אַפְנֶה
לִי אֶת הַגַּב לְבַל אֶרְאֶה פָּנַי וּמַתִּי
אֶמְשֹׁךְ אֶת הַשְּׂמִיכָה לְצִדִּי אֶת רַגְלַי
לְבִטְנִי שֶׁאֶחְמֹל עָלַי
וְאֶסְתַּתֵּר מִפָּנַי
וְאֶחְלֹם חֲלוֹמוֹתַיִךְ שֶׁבָּהֶם אֵינִי
אִם לֹא נִהְיֶה יוֹם אֶחָד אֶלְבַּשׁ אֶת כֻּתָּנְתֵּךְ אַסִּיג אֶת אֲשָׁכַי
אָחוֹר וְאֶזָּכֵר בִּי צוֹפֶה בָּךְ בִּשְׁנָתֵךְ. כַּמָּה יָפָה אַתְּ.
מַה נוֹרָאַַת הוֹד. וּמִי אֲנִי בִּכְלָל שֶׁאַעְפִּיל בָּךְ וְאֹחַז בְּסַנְסַנַּיִךְ
פַּעַם בַּשָּׁנִים בָּן הֶאֱמַנּוּ שֶׁזִּקְנָה עִנְיָן שֶׁל אֹפִי לֹא שֶׁל גִּיל
וְאִם זֶה יַגִּיעַ אוּלַי נִתְאַבֵּד יַחַד וְהַיּוֹם בְּקֹשִׁי מְדַבְּרִים
עַל מִי יִקְנֶה חָלָב וְהִתְאַבְּדוּת הֲרֵי צָרִיךְ לְתַכְנֵן בִּמְדֻקְדָּק
וּלְמִי יֵשׁ כֹּחַ וּכְבָר לֹא מֵתִים מֵחָלָב לֹא מְפֻסְטָר, אֲבָל
בָּאִינְסְטִינְקְט הַתִּינוֹקִי הַיָּד עוֹד מְגַשֶּׁשֶׁת אַחֲרֵי הַשָּׁד
וְהַלֵּב הַמְּפֻחָד אַחֲרֵי הַיָּד
אִם יוֹם אֶחָד לֹא תִּהְיִי עֲדַיִן תִּהְיִי אֲשֶׁר תִּהְיִי. אֲנִי אֶשְׁכַּב בַּצָּד שֶׁלָּךְ
כִּמְרַגֵּל הַמְּחַפֵּשׂ מָקוֹם לְהָנִיחַ בּוֹ רֹאשׁוֹ מֵעֵבֶר לַקַּוִּים. אָז אֶצְטַמְרֵר
כִּי אָז אֵדַע אוֹתָךְ לְלֹא גּוּפֵךְ, אָבִין שֶׁאִם אֲנִי בַּצָּד שֶׁלָּךְ, הֲרֵי אֵינֵךְ
בַּצָּד שֶׁלָּךְ, וְגַם אֲנִי, בַּצָּד שֶׁלִּי, אֵינִי, וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר אַתָּה, וְאֵין
מִי שֶׁיָּשִׁיב אֲנִי אֲנִי אֲנִי
הִנְנִי
אֲדוֹנִי
אִשְׁתִּי
הִנְנִי
בּוֹרְאִי
קָחִינִי
גַּם אוֹתִי

,

מעבר לפינה: חנה קב-רוט

תגיות: , ,

9 תגובות »

  1. שיר מצמרר, יפיפה. מצלולים וצלילים נשזרים במיטבם, נסרגים, כמו הצדדים החסרים, לאפודת אהבה ומוות. מרגש

  2. שיר יפהפה, עוצר נשימה, נוגע ללב.

  3. איזה דבר זה !!!!אלוהים אדירים .
    מדהים ונוגע בכל נימי הגוף והנפש .

  4. השיר מאוד ריגש אותי. יש בו משהו מצד אחד עדין ומאופק, לא “בכייני”, ומצד שני מאוד עוצמתי ומעורר הזדהות. חזק מאוד. תודה.

  5. “בָּאִינְסְטִינְקְט הַתִּינוֹקִי הַיָּד עוֹד מְגַשֶּׁשֶׁת אַחֲרֵי הַשָּׁד
    וְהַלֵּב הַמְּפֻחָד אַחֲרֵי הַיָּד”
    עולם ומלואו בשתי שורות.
    השיר מצמרר, מדהים ביופיו.

  6. מרשים ונוגע ללב, ומשתלב עם שיר נוסף של אותו מחבר שהופיע כאן בעבר.

  7. אין מדוייק מזה!

  8. מחווה לאני הנפרד

    הָאֲנִי הַדּוֹבֵר / הָאֲנִי שֶׁבַּצַּד / הָאֲנִי שֶׁאֵינִי בְּצִדּוֹ / הָאֵין-אֲנִי / אֵין אוֹנִי
    הָאֵינוּת הִיא גַּם כֹּחַ לִהְיוֹת / נִמְשַׁךְ / נִקְרָא / נוֹכֵחַ /גַּם אִם
    “אֵין מִי שֶׁיָּשִׁיב אֲנִי אֲנִי אֲנִי”

  9. זה:
    “אִם יוֹם אֶחָד לֹא תִּהְיִי עֲדַיִן תִּהְיִי אֲשֶׁר תִּהְיִי. אֲנִי אֶשְׁכַּב בַּצָּד שֶׁלָּךְ
    כִּמְרַגֵּל הַמְּחַפֵּשׂ מָקוֹם לְהָנִיחַ בּוֹ רֹאשׁוֹ מֵעֵבֶר לַקַּוִּים. אָז אֶצְטַמְרֵר
    כִּי אָז אֵדַע אוֹתָךְ לְלֹא גּוּפֵךְ, אָבִין שֶׁאִם אֲנִי בַּצָּד שֶׁלָּךְ, הֲרֵי אֵינֵךְ
    בַּצָּד שֶׁלָּךְ, וְגַם אֲנִי, בַּצָּד שֶׁלִּי, אֵינִי, וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר אַתָּה, וְאֵין
    מִי שֶׁיָּשִׁיב אֲנִי אֲנִי אֲנִי”
    מטורף!
    אני קוראת את זה שוב ושוב, וזה מסעיר ומרגש…

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.