* / תמרה אור סלילת  

בְּשָׁעוֹת רָעוֹת
חוּטִים מֻטִּים
תּוֹלִים אוֹתִי
פְּרוּמָה,
עֵירֻמָּה,
גְּרוּמָה מִשִּׂמְחָה,
נִשְׁעֶנֶת עַל סַכִּינִים.
וְיֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים
שֶׁצְּרִיכִים.
שֶׁרוֹצִים.
שֶׁמֻּכְרָחִים.
שֶׁמְּבַקְּשִׁים.
תֵּכֶף. עַכְשָׁו. וּמִיָּד.
וּבַהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי,
אִם אֶפְשָׁר – בְּדִיעֲבַד.
וְהַחוּטִים נִמְתָּחִים,
הַבָּשָׂר נִקְרַע לִנְתָחִים
קְטַנִּים-קְטַנִּים,
מְחֻלָּקִים לְכָל דּוֹרֵשׁ.
וְיֵשׁ. וְיֵשׁ.
אֲבָל אֵין
דַּי לְכֻלָּם. דַּי,
בֶּאֱמֶת. הַלֵּב
כִּמְעַט מֵת.
מֵת.

,

מעבר לפינה: קישתא! / טל קוך

תגיות: , ,

15 תגובות »

  1. שיר ישיר כואב כואב..

  2. החוויה מוכרת…

  3. מאד נוגע. חדרה לי ללב השורה “נשענת על סכינים”. והפער הזה בין הדוברת המשופדת ובין האחרים שלא רואים אותה וצריכים ממנה עוד ועוד, ועוד.

  4. כאב על חוט…
    תודה

  5. שיר חזק, כואב וצובט לב.

  6. תיאור נפלא וחותך (תרתי משמע) לחוויה מוכרת. אהבתי את שירך. תודה!

  7. שיר כואב
    חד משמעית

  8. תודה על כל התגובות. אני שמחה שהצלחתי ליצור הד פואטי לחוויה. אני מאמינה שההתנסות היא אנושית ומשותפת לכולם. תודה על ההזדהות.

  9. תמרה – נפלא – גרשון

  10. כואב ומאד מוכר .

  11. שיר חזק ומעורר הזדהות

  12. קל להזדהות. ניסוח קולח.

  13. אוהבת את מה שאת מבטאת פה,
    כאב אנושי כל כך מוכר.
    יש שאנחנו מתנהלים כבובות
    של כולם, ההתמסרות בראשיתה יפה
    כמו בובה, אבל כשהחוטים נמתחים
    והתובענות היא חסרת רסן,
    לבנו נקרע מעורנו
    וזה כואב. כל-כך כואב.
    תודה,
    מזי

  14. השיר בכללותו מצא חן בעיני, העביר תחושות. נשאר המשפט גרומה משמחה, אשר השאיר אותי תוהה. לא הבנתי. ממה נובעת השמחה? מן התובענות?

  15. לחיה – “גרומה משמחה” אין בו כל שמחה. כמו שעצם גרומה – לא נותרה עליה אפילו טיפת בשר, כך אני – גרומה משמחה, כלומר לא נותרה בי (בשיר) כל שמחה.
    באופן אישי זה הדימוי שאני הכי אוהבת בשיר.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.