עוד בטרם / גד קינר  

עוֹד בְּטֶרֶם צִחְצַחְנוּ נִיבִים וּמֵרַקְנוּ שִׁנַּיִם.
עוֹד בְּטֶרֶם הִצַּגְנוּ אֶת סְדִין הַבְּתוּלִים עַל הַחֶבֶל
כְּמִנְהָגֵנוּ בְּיָמִים שֶׁבָּהֶם אָנוּ בָּאִים וְלֹא בָּאִים –
וְהוּא צָחֹר מִצְּחֹר.
עוֹד בְּטֶרֶם אִוְרַרְנוּ אֶת מְזַוֵּה חֲלוֹמוֹתֵינוּ בּוֹ
מִתְפּוֹרְרִים הַמֹּהַר וְהַנְּדוּנְיָה בְּצַחֲנָה מְסַמֵּאת
חוּשִׁים.
עוֹד בְּטֶרֶם נָגַפְנוּ בֵּיתֵנוּ בְּתַרְסִיס
קָרַעְנוּ גּוּפֵנוּ בְּפוּךְ
וּקְמָטֵינוּ בְּאַפְטֶר –

אֲנִי מַצְמִיד אוֹתָךְ אֵלַי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה
כְּדֵי שֶׁסַּיֶּרֶת הַמָּוֶת שֶׁתָּבֹא
לְשַׁחְרֵר אוֹתָךְ
תֵּאָלֵץ לִירוֹת בִּשְׁנֵינוּ.

,

מעבר לפינה: שטרות צורחים ברוטשילד / עדי תשרי

תגיות: , ,

2 תגובות »

  1. בחלק מן הבית הראשון הלכתי לאיבוד – אבל הבית השני יפה בעיניי – בגלל ההיצמדות הנואשת שיש בו אל מה שחי ואהוב, לעת עתה.

  2. שיר מעולה בעיני ששט בין הדברים הנשגבים לאילו שלא. יופי של ניגודים יש בשיר הזה והסיום נפלא פשוט.

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.