נתח אהבה אתה / רונית בר-לביא  

כְּאִלּוּ נִפְרַדְנוּ פַּעַם
זֶה מִצַּלְעָהּ שֶׁל זוֹ
וְעַכְשָׁו
נְתַחִים עֲסִיסִיִם
הַמּוֹדִים בְּפֶה מָלֵא.

נֵתַח אָהֲבָה אַתָּה.

,

מעבר לפינה: סורג אהבה / אהובה לוין

תגיות: ,

6 תגובות »

  1. חתיכת אהבה… תאוות בשרים… איזה יופי :-)

  2. איזו הפתעה נהדרת!
    ואיזה שיר נהדר. שיר הודיה אמיתי, מהנדירים שעוסקים ביש ולא באין… ואני גם אוהבת את התפיסה שמאחוריו, של ההיפרדות שהייתה פעם אולי בעולם אחר, והגעגוע הנובע מזה, אבל בפה מלא תודה ואהבה אפשר לחיות את העולם הזה במלואו.

  3. ויש כאן איזו מין שאלה נסתרת, במִה בדיוק מלא הפה? והאם ייאכלו נתחי האהבה הזאת? מין אהבה-תאווה קניבלית קצת בחושניותה. או שזו רק אני…

  4. אהבתי!מעשה האהבה תמיד מתואר באמצעות פעלים של אוכל, והנה פה האהוב הוא האוכל עצמו… מאד חושני.

  5. מברוק על השיר, רונית. איזה צלעות עסיסיות :)

  6. וזה ה”כאילו” הכי ממשי.. מציאותי..

    מודה בפה מלא בתשבחות של אהבה

הוספת תגובה

עליך להכנס בשם משתמש וסיסמה כדי להוסיף תגובה.