מכל העולם / דינה אור
אֲנִי צְרִיכָה אָהֲבָה מִבַּחוּץ
כְּדֵי לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי מִבִּפְנִים.
אַךְ כְּשֶׁאֲנִי מְבִיאָה אַהֲבָה לְעַצְמִי
הוּא דּוֹחֶה אוֹתִי כִּלְאַחַר יָד
בִּתְנוּעָה מְרֻשֶּׁלֶת,
מְשַׁלֵּחַ אוֹתִי מֵעַל פָּנַי.
עֶרֶב עֶרֶב אֲנִי מְבִיאָה אֶת עַצְמִי
לְעַצְמִי, אֲהוּבָה מִבַּחוּץ וְנִבְלֶמֶת.
,
לא כל רעיון עושה שיר.
אהבתי את המשחק היפה והעצוב שבין “אני” לבין “עצמי”.
מה שעדה אמרה.
ולדעתי,
מחוכם ואפילו מבריק.